שם חציל בפיתה: 5 דוכני סביח מצטיינים | תל אביב

09.09.2018
מהסביח המקורי ברמת גן ועד לסביח המפתיע שמתחבא דווקא במקום של פלאפל: חיליק גורפינקל, מכור קשה, עם 5 מנות הסביח הטובות בתל אביב רבתי

בשיר "אני איל שני" מוגדר הגאון הקולינרי (השנוי במחלוקת?) כמי ששם חציל בפיתה וכמובן, עושה מזה מיליונים. לכאורה. שני הוא כמובן לא הראשון ששם חציל בפיתה, אבל הוא זה שהפך את זה, לאמנות. אמנות השיווק. אבל האמן האמיתי, לא בשיווק כי אם בלשים חציל בפיתה, הוא כמובן אפי רז, המוכר יותר כ'אפי מהסביח'.

עוד חיליק גורפינקל ב-Rex

מי שלא ראה מעולם את אפי בונה מנת סביח מא' עד ת', עניין של כחמש דקות – מדדתי! – לא ראה מיצג אמנות מימיו. אחרי שפרש, ניסה לשווא אורן, יורשו בעסק הקטן בטשרניחובסקי בואך אלנבי, לשחזר את המוּב של אפי.

חצילים מטוגנים
הסוד הוא בחציל? צילום: ירון ברנר

מכאן אתם כבר מבינים שאפי לא מכין יותר סביח. קשה לתאר את גודל האבדה לעולם האוכל התל אביבי. מצד שני, יכול להיות שהרווחתי עוד כמה שנות חיים. שלוש מנות סביח בשבוע הן לא בדיוק מה שהרופא רשם. אפי הוא יורשם של ענקי סביח ותיקים אפילו ממנו, אבל הוא כנראה זה שהכניס את הסביח סופית לתודעתם של התל אביבים. או לפחות שלי.

אז מה זה בכלל סביח ? מנה על שמו של מישהו? מנה ששמה נגזר מהמילה סבאח – בוקר? ראשי תיבות- סלט, ביצה, יותר חציל?  לאלוהי הסביח, שמיד יעלו ויבואו, הפתרונים. מבחינתי, סביח זו התמכרות. קשה.

1. סביח פרישמן

כאן בעצם התחיל הכל. אפי, שעבד קודם לכן בתאטרון הקאמרי הסמוך (שגם הוא, כמו קולנוע הוד או ספורט מרימוביץ', כבר לא כאן מזמן) ושותפו מירו, פתחו את המקום הזה והכירו לתל אביבים את המנה העיראקית, או שמא הרמת גנית (הסבר בהמשך) הקלאסית.

התור לא פסק מעולם, גם כשאפי נטש כאמור ופתח את הסביח בטשרניחובסקי, זה ששמו פשוט סביח, ללמדכם על גדולתו ובטחונו העצמי, המוצדק, של האיש. גם אחרי עזיבתו של אפי, מדובר באחד הסביחים הטובים והמוצדקים ביותר. קצת שמנוני בפינות אבל חאליק, אם אתם לא אוהבים שמן, תאכלו קינואה.

חותמו של אפי עדיין ניכר עם תוספות כמו עלי בייבי או, ירחם השם, גבינה. יש דברים שרק לאפי מותר לעשות.

סביח פרישמן, פרישמן 42, פינת דיזנגוף, 054-4524666, א'-ה' 10:00-01:00, ו'- 10:00- כניסת השבת, מוצ"ש- צאת השבת עד חצות

2. סביח קומפלט

הסביח של אדון יום טוב, טוב ככל שיהיה, הוא לא הסיבה האמיתית להגיע לכאן. הסיבה היא הצ'ולנט. כן, אני יודע שאתם מבולבלים, תאמינו לי שגם אני. בסביח קומפלט מוכרים צ'ולנט. גם בקיץ. כמה פעמים בשבוע מעמיד  אדון יום טוב סיר צ'ולנט, שהוא כמובן קורא לו חמין, על הפלטה ומוכר את מרכולתו, לא משנה כמה חם בחוץ. וזה מצוין.

אה, כן, סליחה, שכחתי, אנחנו כאן בשביל הסביח. ובכן הסביח נהדר, תודה ששאלתם. פיתות עבות, חצילים כמו שצריך, ביצה – ביצה ובקיצור, אחלה סביח. תהיו חזקים.

סביח קומפלט, אבן גבירול  99 תל אביב, – 03-5231810, א'- ה' 10:00-18:00- ו' 10:00-16:00

3. הקוסם

כן, אני יודע, דיברנו על אריק, וכן, אני יודע, המקום שלו נחשב למקום של פלאפל. אבל מה לעשות שאריק רוזנטל הוא באמת קוסם, וכל מה שהוא נוגע בו (וזה לא מעט, יש כאן גם שווארמה וקבב ובוריק ומה לא) יוצא לו פשוט נהדר.

אז חוץ מהסלטים המצויינים והפיתות הטובות והיחס החם, הטריק הגדול של אריק, הוא פרוסות עבות שחציל שהוא טובל, לפי השמועה, בקורנפלור לפני שהוא מטגן אותם. התוצאה פריכה במיוחד ואם לא היה לי לא נעים הייתי מצהיר כאן שמדובר כנראה בסביח הכי טוב שאני מכיר. אבל יכול להיות שאפי מאזין.

הקוסם, שלמה המלך 1, תל אביב, 03- 5252033, א'-ה'

מנת סביח של הקוסם
לא פחות קסום מהפלאפל: סביח של "הקוסם". צילום: ירון ברנר

4. עובד | גבעתיים

טוב, נו. מה כבר לא נאמר על עובד, האיש וההצגה מגבעתיים. שזו המנה הטובה ביקום, קביעה שקבע האיש עצמו מן הסתם. שזה בלוף. שהסביח שלו הוא הטוב מכולם? וזו רק ההתחלה.

לומר את האמת, והאמת הרי חייבת להיאמר, מעולם לא הייתי ממעריצי האיש או המנה שלו. נכון, זה סביח נהדר, ראוי בהחלט להיכלל בחמישייה הזו, אבל משהו בעודף חידודי הלשון, המודעות העצמית ובעיקר הטקס המפורסם בו שואל אותך מלך הסביח מגבעתיים שלל שאלות כאילו מצחיקות, מעולם לא הצחיק אותי. מה גם שיש כאן הרגשה של מועדון סגור, גם אם חצי גבעתיים, או חצי גוש דן, או ישראל, חברים בו. ואני הרי מעולם לא רציתי להיות חבר במועדון שמקבל אנשים כמוני, כמו שאמר כבר גראוצ'ו מרקס. שאגב מעולם לא אכל סביח, אני מנחש.

איך שלא יהיה, מדובר באגדה שהיתה באמת ובמנה מיתולוגית וכל שאר הקלישאות שהופכות את עובד למקבילו המקומי של ה'סופנאצי' ההוא מסיינפלד. ולא אני אשבור לכם את המילה, או את האגדה.

עובד, סירקין 7, גבעתיים, 03-7314777, א'-ה' 09:00- 00:00, ו' 09:00- 18:00

 

5. הסביח המקורי | רמת גן

ברבע לתשע כבר יש תור. טוב, לא ממש תור, אבל יש עבודה. שני קבועים ועוד מעריץ טרי שעולה לראשונה לרגל, בדיוק כמוני, למקדש הסביח האולטימטיבי.

מ1961- עומדים כאן בני משפחת חלבי.  טוב, כמעט כאן, הסביח התחיל לא רחוק מכאן בקיוסק קטן שהפך במרוצת השנים למזנון הגדול, יחסית, המצוחצח והצנוע שהוא עכשיו.

האב, סביח (כן, קראתם נכון. מיד נסביר. הרבה הסברים היום…) הלך לעולמו בשנת 2012. בנו שרון, איש נעים הליכות במיוחד, ממשיך את דרכו. כבר עשרים שנה שהוא כאן.

לסביח חלבי מיוחסת המצאת הסביח. ממש כך. יהודי עיראק אכלו אמנם דורות רבים חציל מטוגן עם ביצה קשה ולאפה בארוחת הבוקר של שבת. אבל רעיון האריזה בפיתה ושיווקה לקהל שמחוץ לבית, הוא רעיון של סביח. ועל שמו גם נקראת המנה. אגדה אורבנית או אמת לאמיתה? מה זה משנה. זה סיפור יפה כל כך והמנה כאן טעימה כל כך שחבל לקלקל עם עובדות. ויכול להיות, כאמור, שאלו אכן העובדות.

הסביח של 'הסביח המקורי' הוא אכן יצירת מופת קטנה. בלי תפוחי אדמה, והרי אין תפוחי אדמה במנה המקורית, בלי יותר מדי שמן בפרוסות החציל ובעיקר באיזו עדינות יוצאת דופן. כאילו אפשר להרגיש את עדינותו של שרון חלבי בסביח שהוא מכין.

מכיוון שמוקדם עכשיו, אני מסתפק בחצי מנה, אבל לא מתאפק ותוקע גם סמבוסק חומוס. אחר כך אני כנראה אצטער על זה, אבל עכשיו, כששבוע חדש רק מתחיל, והשמש שוב זורחת אחרי סוף שבוע סוער במיוחד, נדמה לי שאני נוגע בשולי האדרת.

הסביח המקורי, נגבה 16, רמת גן

4 תגובות

תגובות לפוסט