מדריד – 5 ברי טאפאס שאסור לפספס בבירת הקולינריה של ספרד

25.12.2019
מדריד היא אחת הערים המרגשות לחובבי אוכל אמיתי עם אלפי ברים ומסעדות שמגישות אוכל לא מתיימר ועשוי טוב. רועי ירושלמי מכתיר: 5 ברי טאפאס שאסור לפספס בבירת ספרד

מדריד היא חלום קולינרי רטוב לכל מי שאוכל פשוט, עניו ואמיתי קרוב לליבו. יום-יום ולאורך כל היום אוכלים ושותים כאן מסביב לשעון במסעדות קטנות ומסורתיות. בתפריט: בירה, שרי וורמוט שמוגשים על פי חוק מחייב בן מאות שנים וללא תוספת תשלום לצד פנכת-אוכל – טפאו בספרדית וטאפאס ברבים.

עוד ספרד ב-Rex:

כל שעה טובה לארוחת טאפאס במדריד והמבחר אינסופי: משולשי גבינות מנצ'גו וגבינת עיזים ביין מחבל מורסיה; נקניקי צ'וריזו מתובלים בתועפות פפריקה מעושנת ופרוסות של חמון, רגל חזר מיושנת בדרגות איכות משתנות (כולן טובות. אל חשש); זיתים בכל מיני גדלים וצבעים ומילויים, דגים כבושים מתוך צנצנות וקופסאות שימורים, ארטישוקים בטיגון עמוק ועוד. ואלו רק הטאפאס בגזרת הקרים.

פלאזה מאיור, מדריד (צילום: רועי ירושלמי)
פלאזה מאיור, מדריד (צילום: רועי ירושלמי)

בכל שכונה במדריד וכמעט בכל רחוב ניתן למצוא ברי טאפאס קטנים ולא מתיימרים עם מנות אוכל זולות ויינות-שולחניים נעימים בכוסות וקאראפים.

בהתחשב בעובדה שרבים מהמוצרים, הן בתפריט האוכל וכמובן שבתפריט האלכוהול, מיוצרים מחוץ לברים, ההבדלים בין המקומות מתבטאים באפיון הגיאוגרפי ששמים הבעלים, לרוב בהתאם לחבל מוצא שלהם-עצמם – מאנדלוסיה ועד גליסיה וחבל הבאסקים.

הבדל נוסף הוא במנות המבושלות של המקום, בראש ובראשונה קציצות האלבונדיגס העגלגלות שניתן למצוא במרבית התפריטים.

בשנתיים האחרונות, כחלק מעבודת התחקיר שלי על ספר בישול יהודי-ספרדי שייצא (בתקווה!) בחלקה הראשון של השנה הבאה, ביקרתי במדריד על בסיס קבוע. בכל בר טאפאס שראיתי, ככל שזמני עמד לצדי, עצרתי לכוסית קטנה של שרי או ורמוט מקומי (עניין של 2-3 אירו) ונשנוש (חינם במחיר השתייה. כבר אמרתי).

לשמחתי הרבה אני יכול לומר שגם אחרי ביקור במספר תלת ספרתי של ברים, כמעט ולא נפלתי, בפרט אחרי שהבנתי שהטעם החמוץ של חלק מהתבשילים נובע משימוש בחומץ שפופולרי כאן מאד, הן במנות של אוכל חם (אסקבצ'ה, Escabeche)  ויותר מזה בנגזרת הדגים הכבושים. אז אפשר להירגע – זה לא מקולקל, ככה הספרדים (המוזרים) אוהבים את האוכל שלהם. חמוץ להבהיל.

אלו הם חמשת ברי הטאפאס האהובים עלי במדריד (או 6. תלוי איך סופרים..).

חמון זיתים ושלל טאפאס. טברנה ריאל, מדריד (צילום: רועי ירושלמי)
חמון וחברים. טברנה ריאל, מדריד (צילום: יהונתן פרל-ברבש)

1. טברנה ריאל – Taberna Real

בכיכר בה הוקם מחדש לפני כ-20 שנה תיאטרו ריאל (Teatro Real), בית התיאטרון ההיסטורי והיפהפה של מדריד שהוסב לבית האופרה העירוני, התמקם בערך אותו מועד וממול בר הטאפאס הגליסיאני הזה. הטברנה ריאל מורכב מחלל פנימי עם בר עמידה מהודר ושולחנות וכן מחזית מטופחת וחיצונית עם מקומות ישיבה המשקיפים אל מבנה האופרה והכיכר.

התפריט במקום מתבסס על פירות ים טרייים ונהדרים, מנות חמון (במבחר מרשים ובדרגות האיכות הגבוהות ביותר שמחירן כמובן בהתאם) ואמפנדס ומאפים ממולאים בסגנון גליסיה. לצד כל אלו מוגש מברז קטן ורמוט בכוס וכן יין-בית לבן מזן ענבי אלבריניו שמקורו בחופי האוקיינוס האטלנטי של ריאש באישאס (Rías Baixas) הגליסיאנית. וכמובן בירה.

לחובבי חמון אסור לוותר על פלטת חמון הבלוטו שניזון אך ורק מבלוטי עץ אלון. גם מנות חסילוני הואלבה וסנלוקאר האנדלוסיים והצלויים יוצאות דופן, כמו גם המאפים החמימים תוצרת הבית, אותם חותכים מתבניות מתכת מלבניות ואימתניות העומדות על הבר.

חוויה אמיתית, הגם שהמחירים – ודאי שבהשוואה למקומות אחרים במדריד – יחסית גבוהים (החל מ-15 אירו לאדם). תפריט העמידה בבר נמוך ב-20-30% מתפריט הישיבה בשולחנות המסעדה ובמרפסת – אל תגידו שלא אמרנו.

Taberna Real. 8 Plaza de Isabel II, Madrid

חסילוני סנלוקאר ובירה. טאפאס במסעדת טברנה ריאל, מדריד (צילום: רועי ירושלמי)
חסילוני סנלוקאר ובירה. כמובן שעדיף לשתות יין כמו בני אדם מתורבתים. טאפאס במסעדת טברנה ריאל, מדריד (צילום: רועי ירושלמי)

2. סרבסרייה אלמאנה – Cerveceria Alemana

כיכר סנטה אנה שבמרכז העיר היא אחת הפינות היפות במדריד ומוקפת בברים, מסעדות וחנויות מפתות עם כל מיני דברים שתיירים אוהבים (וזה בסדר להיכנס כי אתם תיירים, למען השם. זו לא בושה).

סרבסריה אלמאנה – "בית הבירה הגרמני" בתרגום לעברית – היא הנאה והמומלצת שביניהם. הקונספט שעמד מאחוריה היה חדשני בספרד בשנת הקמתה – 1904 – ודאי שבמדינה שעד היום נחשבת לארץ-יין מובהקת.

זהו אחד הברים המסורתיים והוותיקים בעיר ובין לקוחותיו במרוצת השנים נמנה בין השאר ארנסט המינגוויי, שהיה יושב כאן דרך קבע ואף הזכיר את המקום באחד בספריו. ועדיין – זו אינה אנקדוטה יוצאת דופן במדריד,  שכן כמו שהוצהר בשלט הכניסה של מסעדה אחת שבה לא ביקר הסופר הנודע – המינגוויי ביקר ככל הנראה בכל הברים בעיר (וגם באלו המיתולוגיים של פריז. אבל זה כבר סיפור אחר).

כמו שהעיצוב מעיד וגם גילם הממוצע של המלצרים, הרבה לא השתנה כאן במרוצת השנים, גם בגזרת התפריט שמתבסס על מנות מקומיות וקלאסיות, ביניהן אפשר למנות קציצות אלבונדיגס, דגים כבושים, נקניקים וגם נקניקיות בראטוורסט בסגנון גרמני. בכל זאת בית בירה.

עוד במומלצים: הסניף המקומי של רשת ברי הטאפאס לטראל (Lateral) הצמוד לסוורסרייה אלמאנה מציע כאן – כמו בכל הסניפים שלו – שמפניה צרפתית אמיתית ב-3.8 אירו לכוס. ואיזו דרך נפלאה יותר יש לפתוח את היום או לסגור אותו או סתם לעצור לרגע, מאשר עם כוס יין מבעבע שעולה בכל מקום אחר על פני כדור הארץ לפחות פי ארבע.

Cerveceria Alemana. Plaza Santa Ana 6, Madrid

סרווסרייה אלמאמנה (צילום: רועי ירושלמי)
סרווסרייה אלמאמנה (צילום: רועי ירושלמי)

3. חואנה לה לוקה – Juana la Loca

סמוך לראסטרו, שוק הפשפשים המפורסם של מדריד, ממוקם בר האוכל העילי המעוצב והאלגנטי הזה, המגיש מנות פינצ'וס מחבל הבאסקים בפרשנות מודרנית.

חואנה לה לוקה, מדריד (צילום: רועי ירושלמי)
חואנה לה לוקה, מדריד (צילום: רועי ירושלמי)

את המנות בוחרים מהתפריטים שעל הקירות ומהוויטירינות השקופות וביניהם ניתן למנות את הטורטייה הרכה המפורסמת של המקום, מנת "הביצה המופלאה" – פינצ'ו ביצה עלומה עם כמהין (שבאמת מופלאה), קונצ'ינו – נתחי חזרזיר קונפי ותפוחי אדמה ועוד.

כדאי לבוא בשעות הערב המוקדמות אל בר העמידה (ובאומרי מוקדם – כוונתי היא לשעה שמונה. ארוחת ערב אוכלים במדריד לרוב לקראת השעה עשר), שכן המקום מתמלא לעייפה בשעות הלחץ.

עוד במומלצים: יין צ'אקולי באסקי בכוס (Txakoli)

Juana la Loca. Plaza Puerta de Moros 4, Madrid

חואנה לה לוקה, מדריד (צילום: רועי ירושלמי)
פינצ'וס זה כאן. חואנה לה לוקה (צילום: רועי ירושלמי)

4. בודגה ריקלה – Bodegas Ricla (ומסעדת בוטין – Sobrino de Botin)

בית האוכל הקטנטן והמשפחתי הזה, שהחל את דרכו כמכולת במאה ה-18 (ושמר על העיצוב מאז. בי נשבעתי!), נמצא ברחוב היוצא מפלאזה מאיור הראשית.

למרות שהשלט אינו מאיר עיניים, קל למצוא את המקום הודות למיקומו – ממש ממול למסעדת בוטין, בית האוכל הידוע בעיר, שמתגאה בתואר המסעדה העתיקה בעולם ומהווה אופציה נחמדה וסבירה לארוחת ערב כשלעצמה למי שיכול להיות אדיש להימצאותם של עשרות תיירים סינים ואמריקאים רועשים סביבו בארוחת הערב (וכבר אמרתי – גם אתם תיירים וזה בסדר ליהנות מהאטרקציות התיירותיות כשהן טובות ומוצדקות).

לעניינינו. האוכל כאן – שמבשלת אם המשפחה בקומה שמעל לחלל הקטן – לא פחות מנפלא. תפריט היין מצומצם ומשתנה (וזול!) ובין המנות השוות מככבים הדגים שאותה אֵם עמלה כובשת בחומץ, זיתים מכל מיני סוגים וגם קציצות אלבונדיגס.

שווה, ולו רק לעצירה של כוס יין וקציצונת.

עוד במומלצים: מנת החזיר הצלוי המפורסמת של בוטין שממול. רק תזמינו מקום מראש

Bodegas Ricla Calle de los Cuchilleros, 6

Sobrino de Botín. Calle Cuchilleros, Madrid

אלבונדיגס בסרווסריה אלמאנה, מדריד (צילום: רועי ירושלמי)
קציצות כמו שצריך. אלבונדיגס (צילום: רועי ירושלמי)

5. סטופ מדריד – Stop Madrid

צ'ואקה היא אחד השכונות הטרנדיות של מדריד. רבים מהסצנות בסרטי אלמודובר צולמו בין רחובותיה וחלק ניכר מהרחוב הראשי כאן, הורטאלזה, כמו גם סביבתו, נחשב ללב רובע הגאווה העירוני.

סטופ שממוקם כאן ברחוב הראשי הוא כל מה שאפשר לרצות מבר טאפאס ספרדי. תפריט היין מגוון וכולל אופציות מעולות של יינות פשוטים וטובים במחירים משתלמים (ורמוט הבית מומלץ והוא מתוצרת מקומית) ובאוכל מוגשים בעיקר שלל דגים ואנשובים מקופסאות שימורים לצד נקניקים וגבינות לפי משקל ופאן קון טומאט – לחם משוח ברוטב עגבניות ושמן זית מריר. תענוג צרוף ולא יקר.

Stop Madrid. Hortaleza 11 (Chueca) Madrid

כוס עם ורמוט, מדריד (צילום: רועי ירושלמי)
קיץ בכוס. ורמוט מדרידאי (צילום: רועי ירושלמי)

 

3 תגובות

כתבה מעולה ! עושה חשק לביקור

הגב

כרגע סיימנו ארוחה במלכודת התיירים טברנה ריאל. למה לעזאזל המלצת על זה ??????????????

הגב

היי אמיר, ערב טוב. במקרה אני מול המחשב ויכול לענות לך בזריזות. אכלתי בטברנה ריאל כמה פעמים. בעיני איכות החמון שמוגש שם (מסוגים שונים) והחיתוך שלו, המאפים בסגנון הגליסיאנ, פירות הים הקרים – הכל מעולה ונשטף עם ורמוט אדום שמכינים במקום וגם הוא ממש טעים.

טברנה ריאל היא מסעדה קלאסית (וההבדל בין קלאסית למיושנת הוא בעיני המתבונן. אני אוהב מסעדות כאלה אישית מאד – ומדריד נותנת הרבה כבוד לוותיק והמסורתי). יש גם זולות ממנה. עם זאת בעיני האווירה וכאמור גם האוכל שווים ישיבה במיוחד למי שמגיע לעיר בפעם הראשונה – ואני עומד מאחורי ההמלצה הזו.

אחלה ערב וחנוכה מעולה, רועי ירושלמי

הגב

להגיב על אמיר לבטל