פיצה לצפוניות: 5 פיצריות מצוינות בצפון תל אביב

28.11.2018
גם עם פיצה, צפוניות עושות את זה טוב יותר: מאזורי חן ועד אבן גבירול - חיליק גורפינקל, צפוני גאה מלידה, מכתיר את 5 הפיצות הטובות של צפון תל אביב

אני לא מכיר אף אחד שלא אוהב פיצה. יש מי ששונא סביח – גם לי לקח שנים לחבב אותו – אחרים לא משתגעים על שווארמה או מסרבים לחצי מנה פלאפל, ואפילו, ירחם השם, יש מי שלא אוכל חומוס.

עוד תל אביב ב-Rex:

איכשהו אוכל הרחוב הנוכרי, כלומר המבורגר ופיצה – שובים את לב כולם. לך תסרב לפחמימה ריקה ומושחתת בדמות לחמניה ממולאת בהמבורגר או לעוד פחמימה ריקה לא פחות בדמות משולש או לעיגול שלם של בצק עטור רוטב עגבניות וגבינה מותכת.

פיצה ברוקלין (צילום: אלון ראובני)
בצק, רוטב עגבניות וגבינה: איך אפשר לסרב? פיצה ברוקלין (צילום: אלון ראובני)

 

אני תוקע משולשי פיצה מאז שהייתי ילד קטן והלכתי עם החבר'ה (אז עוד היו לי. נגיד.) לדלאל הידוע יותר בשמו "הסובל" בקסטל, כלומר בצומת הרחובות התל אביבי אבן גבירול ופנקס בצפון תל אביב. זוהי מכורתי שבעצם מעולם לא עזבתי וגם היום אני מתגורר בה ועוד מעט, לקראת גיל שישים, אולי אפילו אפסיק להתנצל על זה שאני צפוני.

בשנים האחרונות הפכה צפון תל אביב המנומנמת קולינרית בדרך כלל למעצמת פיצות בסדר גודל נפוליטני. אחרי ששנים הסתפקנו כאן באותו דלאל נרגן, מקסימום דומינו'ס מסניף אבן גבירול, קמו להם כאן אחת אחרי השנייה פיצריות המציאות מגשים וסלייסים שלא היו מביישים אף פיצרייה טובה בניו יורק (בנאפולי לא הייתי). הנה כמה מהן.

פיצה עם בייקון של פנמה (צילום: אמיר מנחם)
ויברציות טובות ונקניקים לא כשרים. פיצה עם בייקון של פנמה (צילום: אמיר מנחם)

1. פנמה

דיירת ותיקה למדי בשכונה, במיוחד אם סופרים לה גם את גלגולה הקודם כ-p2, פי בריבוע, שהיתה הסניף התל אביבי של פיצרייה ירושלמית בעלת שם זהה. מאחוריה עומדים בחורים צעירים (שהפעילו את פי בריבוע) ומה שיוצא להם הוא פיצרייה שכונתית קטנה וסימפטית לאללה שגם אם היא מתעקשת למכור גם פסטות (תוצרת בית ומצוינות) היא עדיין יופי של מקום לתקוע בו פיצה זריזה ולא מחייבת, ולהתענג על המקצוענות והרצינות של יוצריה.

בין התוספות תמצאו כאן שלל נקניקים לא כשרים – שינקן, פפרוני ובייקון ולצידם גם קבנוס וחזה אווז מעושן. צלפים ענקיים ומובחרים, ארטישוקים איטלקיים משומרים נפלאים. ויש גם כרובית או חציל או פלפל קלויים ועוד. אפשר לבחור לבד את התוספת או לתת לפיציולו המוכשרים להחליט בשבילך על הקומבינציה. יש גם קלצונה ובירה איטלקית מהחבית (פרוני), ומוסיקה מצויינת ובעיקר אחלה ויברציות טובות, כמו ששרו פעם הביץ' בויס. יופי של מקום.

פנמה, אבן גבירול 185, פינת הורקנוס, תל אביב, 03-6200006. א'-ה' וש' 12:00-00:00.

2. ברוקלין

ברוקלין הצעירה והתוססת היא המצטרפת החדשה לסצנת הפיצות של צפון תל אביב, שבחודשי קיומה הספורים כבר הספיקה לכבוש את לבם של לא מעט מתושבי הצפון הישן. ובצדק.

זהו סוג של סניף של "הפיצה" מבוגרשוב פינת פינסקר, מוסד תל אביבי מבוסס היושב על חורבותיו של מוסד אגדי של ממש הלא הוא הקפה של דוד וליאון למי שעדיין זוכר, כמוני למשל (בגעגוע).

פיצה עם פפרוני של פיצה ברוקלין (צילום: אלון ראובני)
אפשר להזמין סלייסים כמו פעם. פיצה פפרוני של פיצה ברוקלין (צילום: אלון ראובני)

בניגוד לאחותה הגדולה שהיא סוג של מסעדה איטלקית זריזה, ברוקלין היא אשכרה פיצרייה שמציעה גם סלייסים – משולשים, כמו פעם. אל תקלו בזה ראש – רוב הפיצריות החדשות כופות עלייך מגשים שגם הקטנים שבהם הם די גדולים ובעיקר יקרים למדי.

המחיר: 16 שקלים למשולש מרגריטה, המכונה כאן "המלכה מרגרט" או 19 שקלים לסלייס עם תוספות. בין השאר תוכלו לדגום כאן פיצת "פטריות הזייה"- עם פטריות כמובן, "קרצ'ופי" עם ארטישוק, "קורנדביף" עם בשר מעושן ומלפפונים חמוצים ורוטב אלף האיים, ירחם השם (אגב, זה טעים, אשכרה) או אפילו את ה"הוואי" המוזרה, הישר משנות השבעים בפיצה דומינו (לא דומינו'ס. מעניין אם אתם יודעים מה ההבדל) עם האם, בייקון ואננס כמובן. ותאמינו או לא, אכלתי את זה, לראשונה בחיי ולא רק שנשארתי בחיים, לחרדתי גם די חיבבתי את זה. מה נהיה ממני.

עוד במומלצים: בירה מהחבית, גלידה אמריקנית. מה עוד צריך הבנאדם? ניתוח מעקפים אולי.

ברוקלין, דיזנגוף 276 (פינת נורדאו), תל אביב. 03-6877748 א'-ד' וש' 14:00-00:00, ה' 14:00-01:00, ו' 12:00-16:00.

 

מרגריטה קלאסית של "פיצה" (צילום: דן פרץ)
"פיצה בלי כלום". מרגריטה קלאסית של "פיצה" (צילום: דן פרץ)

3. פיצה

אימפריית הזלילה של צביקי עשת באזורי חן כוללת כבר ארבעה בתי אוכל שונים. אחרי 'ביסטרו גרינברג ו'גרקו' הענקיות, נוספו גם גלידריית 'ג'לטו' המצטיינת ולאחרונה גם הפיצרייה קטנה המכונה בפשטות 'פיצה'.

הפיצות נאפות כאן בתנור עצים אמיתי, משהו שהוא עדיין נדיר מאד בנוף המקומי, וזה ניכר בטעמו. הבצק דקיק, כמו שצריך, המוצרלה איכותית והיד טובה עד מאד.

פיצה, כדרכן של פיצריות מעודכנות, מציעה שלל תוספות איכותיות. נקניקים כמו סלמי או בייקון ואפילו נקניקיות. גבינות כמו גורגונזולה, פטה וריקוטה, בנוסף למוצרלה והפרמזן המסורתיות, ושלל ירקות – חציל קלוי וארטישוק ולא רק זיתים או פטריות.

דווקא הזיתים המסורתיים אינם ירוקים כמו פעם אלא רק שחורים, מחלה שלא מעט פיצריות חדשות חולות בה ואינן מבינות, או מבינות אבל שמות קצוץ, על הילדים המסכנים שזה מה שהם הכי אוהבים ואם אין זיתים ירוקים, או כמו שאנחנו מכנים אותם, זיתים מזן חרוזית, פשוט מסתפקים ב'פיצה בלי כלום', שמה העממי של המרגריטה הקלאסית. אבל שטויות. הפיצות כאן כל כך טובות שאפילו המרגריטה עם הבלי כלום יכולה לספק גם חובבי תוספות אקזוטיות כמוני. בפיצה ובגלידה אני תמיד נהיה חזיר שמבקש כל מיני תוספות וטעמים מוזרים. אפילו הילדים צוחקים עלי.

פיצה פביאנה של "פיצה" (צילום: דן פרץ)
פיצה פביאנה של "פיצה" (צילום: דן פרץ)

חוץ משלל התוספות, תוכלו כמובן לתת לבעלי הבית להחליט בשבילכם. אני מחבב כאן את ה'מריה' (כל הפיצות נקראות על שמן של בחורינות איטלקיות) הכוללת חציל קלוי, ואת ה'מוניקה' (אני אוהב כל דבר שקוראים לו מוניקה) המכילה גם מוצרלת בוראטה יוקרתית ופלפל שחור.

אחרי הפיצה, אל תתאפקו והיכנסו לג'לטו השכנה. הגלידות שלה הן מהטובות בעיר, אם לא למעלה מזה. אבל זה כבר סיפור אחר.

פיצה. גרינברג 25, אזורי חן, תל אביב, 03-7444022, א'- ש'

4. פיליפ

נדמה לי שאין אף זללן פיצות תל אביבי רציני שאינו מכיר עדיין את פיליפ מקרליבך פינת לסקוב (ופעם, לפני כמה שנים, בשוק הכרמל). פיליפ אטיאס הוא מוזיקאי ואמן פיצות צרפתי דווקא, ולכן לא מעט מכנים את הפיצה שלו – 'הפיצה של הצרפתי'. הוא אופה את הפיצות שלו בתנור עצים ומשמיע ג'אז משובח ברמקולים, מגובה בפורטרט ענק ואקספרסיבי של מיילס דייויס על הקיר.

לפני זמן מה, פתח פיליפ סניף קטן וקומפקטי בקצה רחוב ירמיהו, במקום בו עמדו הברים הראשונים של נעוריי לפני כמעט ארבעים שנה, צמוד לעוף בגריל הנצחי של איציק, שכבר מזמן מכר את המקום – איני יודע אפילו למי.

גם כאן תוכלו להתענג על הפיצות היצירתיות והעמוסות של פיליפ. פיצת הטונה והארטישוק או פיצה בולונז, פיצה מרגז, פיצה מקסיקנית ועוד ועוד. הסניף הצפוני קצת פחות מדליק מאחיו הבכור אבל הוא עדיין מנפיק את מה שנחשב כיום לקלאסיקה תל אביבית אמיתית, ובצדק.

פיליפ, פיצה צרפתית. ירמיהו 52, תל אביב 03-5100904, א' – 17:00- 00:00, ב'- ה' – 17:00-01:00, ו' – 12:00-02:00, ש'- 12:00-01:00

פיצה זיתים ירוקים של פיצה פינו (צילום: אמיר מנחם)
סוף סוף זיתים ירוקים. פיצה פינו (צילום: אמיר מנחם)

5. פיצה פינו

בשמה של הנוסטלגיה, הפרטית שלי והתל אביבית, אני מכליל בעונג רב את אחת הפיצריות הכי אהובות עלי. לא בטוח שהפיצה של פינו משתלבת בגל הפיצות החדשות המציפות את הצפון הישן, והחדש, של תל אביב. לא תמצאו כאן פיצות יצירתיות, שלא לומר מופרכות, אלא פיצות (ופסטות) כמו פעם, שאפשר לאכול בתוך המסעדה הקטנה או לקנות משולש מהן בחלון הצדדי בו עומד אותו פיציולו ערבי מקסים, שהאפיר עם השנים, ומשליך בצק ענק לאוויר ומיד קולטו במיומנות שאין שני לה. ענת אישתי היקרה ואני היינו קונים ממנו פיצה כבר לפני 28 שנים ועוד היד נטויה.

פיצה פינו נוסדה, תחזיקו חזק, ב-1984.מקימה, משפחה דרום אמריקנית, הביאו לתל אביב את מה שזכרו מהבית, פיצות קלאסיות עם תוספות קלאסיות לא פחות. גם במבחן הזמן הארוך הזה, נותן הבצק הדק של פינו, פייט רציני לכל פיצריה אופנתית חדשה. הזיתים כאן זוכרים להיות ירוקים ואת הנקניקים חפשו במקום אחר כי מדובר במקום כשר. מסתבר שגם מקום אכזרי כמו תל אביב יודע לכבד לעתים מוסדות הראויים לכך. צביטה קטנה בלב.

פיצה פינו. בן יהודה 169, פינת ז'בוטינסקי (יש עוד סניף במרכז שוסטר ברמת אביב ג'). 03-5228165. א'-ה' 12:00-00:00, ו'- 12:00- 15:30, מוצ"ש – צאת השבת עד חצות

2 תגובות

לכתוב כ"כ יפה על פיצות ולא להזכיר,ולו ברמז, מי מהן עושה משלוחים …אי הבנת צרכני הפיצות המקצועיים.
בכבוד רב
ראש ועד אכלני הפיצה

הגב

איציק לא מכר אלא פרש. אחיינו הדומה לו שתי טיפות שומן עוף עדיין חולש על התנור.

הגב

תגובות לפוסט