לא בלי שאבלי: 5 ברי היין הטובים של תל אביב

07.05.2017
בר יין הוא בראש ובראשונה מקום לשתות בו טוב - בלי יומרות ולא ביוקר. מברי היין המפתיעים בצפון העיר ועד למצטרף החדש בפאתי נווה צדק: חיליק גורפינקל מכתיר - 5 ברי היין הטובים בתל אביב שמגישים אוכל מעולה ומתגאים בתפריטי יין מסעירים ומוקפדים

לפני המון שנים התקשרה אלי מיכל ניב, מנוחתה עדן, והציעה לי לבוא לפגוש את שאול אברון ואותה אצל בינו, הלא הוא דוקטור שקשוקה. כשהגעתי למקום ביפו, התברר לי שמציעים לי להיות השף של 'יועזר בר יין'. הסכמתי, כמובן, אבל לא הסכמתי לוותר על הטיול לאיטליה אליו הייתי אמור לצאת למחרת עם ענת אהובתי. אברון התפלץ אבל ויתר. הטיול מוצה במלואו. חודש שלם. יועזר נפתח רק חודשיים אחרי חזרתי, למרות מה שחשב אברון.

עוד תל אביב ב-Rex:

אחד המקומות האחרונים בהם ביקרתי בחודש הזה, היה בר יין קטן בעיר פאדובה שיותר נכון לתארו כמכולת יין שקפאה בזמן אי שם בשנות החמישים.

גם ברי היין האחרים שהייתי בהם, והיו לא מעט כאלה, התאימו להפליא לשמם – בר עם יין. מקום ששותים בו יין. לא אוכלים ועל הדרך גם שותים. לזה קוראים מסעדה.

כשחזרתי ארצה חשבתי שכך ינהגו גם ביועזר, שהיה כמדומני בר היין הראשון בישראל. זה לא קרה. המאורה היפואית האפלולית והקסומה הפכה במהרה למסעדה. אמנם כזו שיש בה תפריט יין נפלא, אבל בכל זאת, מסעדה.

רוב רובם המכריע של ברי היין (המעטים) בתל אביב (ושאר הארץ) נוהגים כך עד היום. זה כמובן לא נורא כל כך. ועדיין, הלב והכיס מבקשים לפעמים מקום פשוט וצנוע שאליו אפשר לקפוץ באמת רק לכוסית או שתיים, מקסימום לנגוס לידה איזו חתיכת נקניק או גבינה.

פטה כפרי של בר א וין (צילום: נמרוד סונדרס)
פטה כפרי של בר א וין (צילום: נמרוד סונדרס)

1. ברוט

ברוט הוא לא רק אחד מברי היין הטובים בארץ, אלא גם אחת המסעדות הטובות ביותר, אם לא למעלה מזה. בר היין של יאיר יוספי ובני הזוג ג'מה נווה ועומר בן גל הפך כבר מזמן למקום המפגש הלא רשמי של ברנז'ת האוכל, ובעיקר היין, התל אביבית וגם הישראלית.

האווירה המשוחררת, שלא לומר הפרועה, של המקום, לפחות מדי פעם, הופכת את הבר הקטן והצפוף לשמח במיוחד.

אינו מחויב לאזור מסוים אבל משתדל, ומצליח, להציע כל ערב רשימה קצרה אבל חכמה של יינות פתוחים בכוס. ההעדפה ברורה – ליינות צרפתיים או איטלקיים לא מכבידים ובראשם כמובן היינות של בורגון ודרום עמק הרון – אבל לא נפקד גם מקומם של יקבי בוטיק מקומיים ייחודיים כמו כרם שבו, עבייה או היינות של יעקב אוריה.

תפריט האוכל מתחלף כאן בקצב מסחרר, אם כי שומר על כמה עוגנים יציבים, כמו פסטה בנוסח מרצ'לה חזן, פסטת ארבעים חלמונים בנוסח יועזר וגם טרטר אמריקן וקלמרי צרוב.

ליוספי ובן גל שאמונים על האוכל המעולה חיבה עמוקה לא רק לצרפת או איטליה אלא גם למקומנו אנו אתו הם מתכתבים תדיר עם מנות שמבוססות על עשבי בר בעונתם או ירקות בלאדי.

ברוט, נחלת בנימין 36, תל אביב, 03-5102923. ב'-ש' 19:00- 00:00.

השלט בכניסה לאלקלעי (צילום: מיכל גור)
אלקלעי (צילום: מיכל גור)

2. אלקלעי

מבתי הקפה הוותיקים בתל אביב – בשקט-בשקט הוא כבר בן למעלה מעשרים – שלפני כעשור, ואל תתפסו אותי במילה, הוחלט שם על ידי הבעלים הנצחית, שירי קצב, להגשים חלום ישן, ולהפוך את אהבתה חסרת הגבולות ליין, ובמיוחד ליין צרפתי מבורגון, לחלק מהעסק.

קצב הרחיבה את בית הקפה והפכה את חלקו החדש לחנות יין קטנה שברבות הימים, ובעצם די מהר, לבר יין שלמרות שהוא כבר מזמן לא ילד, אני אף פעם לא בטוח כמה אנשים יודעים שהוא קיים, אפילו מבין לקוחות המקום.

רובם, כמדומני, עדיין מסתפקים בכוס קפה ועוגת שמרים, וגם אם הם קונים בקבוק יין, הם שותים אותו בבית. ואם אני טועה, אני כמובן מתנצל מיד.

מדפי היין של אלקלעי (צילום: מיכל גור)
בר יין אמיתי. אלקלעי (צילום: מיכל גור)

אבל אם לא, זה חבל מאד. שלא לדבר על מי שבמקרה עדיין לא נחשף לאלקלעי. מפני שמדובר במקום היחיד בישראל שהוא אכן בר יין אמיתי. מגוון הכוסות אמנם מינימלי אך לעומת זאת אין אף בקבוק שאי אפשר לבקש לפתוח תמורת תוספת סמלית ולשבת וללגום אותו כאן. האוכל הוא רק שחקן משנה צנוע. ברוסקטות, נקניקים, גבינות, דגים כבושים, ירקות ולחם. שום דבר שיכול להפריע לאוסף יינות בורגון שיעביר אתכם על דעתכם (אם יש לכם כזו) ושלא היה מבייש גם את מכורתו עצמה.

טובי יצרני חבל היין היוקרתי מכולם מככבים כאן על המדפים, מיובאים על ידי הדס עזר ותומר גל ("יינות בורגון"). אם אתם ממש חייבים, אפילו רומנה קונטי תשיגו כאן אם תבקשו יפה. תומר ודסי יביאו לכם אחד – ושירי תשמח למזוג.

אבל ממש לא צריך – גם 'סתם' בורגון אדום, או לבן ואתם יודעים מה, אפילו בוז'ולה. כאן הוא לא נובו אלא וילאג', ולא סתם.  יש גם יינות מצוינים מספרד, מעמק הרון ואפילו מישראל ששירי לא ממש מחבבת כנראה אבל מוכרת ומשתדלת לפחות לאתר את המעניינים שבהם, כמו למשל יינותיהם של יוסי יודפת מיקב עבייה או יעקב אוריה. אני יכול להמשיך לנצח אבל נדמה לי שהבנתם. אם לא, יוסטון, יש לנו בעיה.

אלקלעי. אלקלעי 1 תל אביב, 03-6041260,א'-ה' ושבת 06:30-01:00, ו' 06:30-20:00. וכן, לדעתי ימזגו לכם יין גם בשש וחצי בבוקר, אם תבקשו יפה…

ברוסקטות ים של בסטה (צילום: יחסי ציבור)
ברוסקטות ים של בסטה (צילום: יחסי ציבור)

3. הבסטה

מסעדת השוק של מעוז אלונים ואיתי הרגיל חוגגת כבר עשור כמעט והפכה לחלק מהנוף הקולינרי לא רק של שוק הכרמל, ביתה ומבצרה, אלא של תל אביב בכלל, או לפחות של אלו מבית בניה היכולים להרשות לעצמם לאכול במקום היקר הזה.

אלונים אינו מחבב את התואר הזה אך לדעתי חבל שהוא מתנגד לו. בעיקר מכיוון שלא יפה לדבר על כסף כשמדברים על אמנות. והאוכל, וגם היין, בבסטה, הם בהחלט אמנותיים.

המוציא לפועל של החזון הקולינרי של צמד הגברים המזוקנים והעגלגלים הללו, הוא כיום אילון עמיר הדקיק, יחסית. עמיר שומר בכבוד על הגחלת וממשיך להנפיק שלל מנות מרתקות מהים ומהיבשה, החל מהברוסקטות המפורסמות עם שלל הים עליהן, הנקניקיות השמנמנות, הטרטרים הימיים והיבשתיים, מסבחת השורשים המופלאה ובעצם כל מה שמוגש כאן.

חיבה יתרה נודעת כאן למטבח הפלסטיני או יותר נכון לפרשנות המקומית של המקום אליו, כמו גם ליינות מיקבים ערביים מקומיים כמו אשקר ואחרים.

על תפריט היין העצום מופקד אבירם כץ (אקס ברוט מיודענו), עם מחלקת בורגון אדירת מימדים, יינות נהדרים מפיימונטה, מבעבעים מופלאים ממש הנמזגים גם בכוסות (כוס שמפניה של פול רוז'ה ב-49 שקלים היא מציאה של ממש במונחים תל אביביים) יינות מקומיים מיקבים כמו אשקר ועוד.

האווירה המשוחררת, יש שיגידו פרועה, הקהל המעודכן והמתוחכם והקרבה הבלתי אמצעית לבסטות האמיתיות של השוק שהוא הלב הפועם של תל אביב, הופכים את הבילוי כאן, כשעוצמים עין וחצי אל מול המחיר, לחוויה מופלאה ממש.

בסטה. השומר 4, תל אביב, 03-5169234. א'- ה' 12:00- 00:00, ו' 08:30- 00:00, ש'- 11:00- 16:00, 18:00- 00:00

פיצה סלק של ג'ונו (צילום: יחסי ציבור)
פיצה סלק של ג'ונו (צילום: יחסי ציבור)

4. ג'ונו

המעוז הצפוני בגזרת ברי היין של תל אביב. במבט ראשון ג'ונו נראה כמו בית קפה משודרג. גם מיקומו בכיכר מילאנו בין שני בתי קפה כאלה לא ממש עוזר. אלא שאז נכנסים פנימה ומפקידים את עצמך בידיו האמונות של איש היין הוותיק אייל דובינסקי וצוותו והתמונה קצת משתנה.

פרושטו תאנים וקממבר,פיצה סלק, ארטישוק עם גבינת פקורינו או ברוסקטת פטריות הן רק חלק מהמנות הפשוטות והטעימות המוגשות כאן לצד יינות מכל העולם ובעיקר מפיימונטה, אהבתו הגדולה של דובינסקי.

מן הצד שלנו מככבים כאן יקבים מהרי יהודה, ובייחוד יקבי פלם וקסטל המיוחסים. הקהל הצפון תל אביבי אינו מורכב ברובו מסנובת היין של מרכז העיר, וטוב שכך, אם יורשה לי להוסיף…ויש גם בר ורמוט חדש צמוד ומדליק לא פחות.

ג'ונו , דה האז1, כיכר מילאנו תל אביב, 03-5446620, א'-ש' 08:00 – מאוחר, בר היין נפתח בחמש אחרי הצהריים ובר הוורמוט החדש והצמוד בשבע בערב.

סטייק פריט של בר א וין (צילום: נמרוד סונדרס)
סטייק פריט של בר א וין (צילום: נמרוד סונדרס)

5. בר א וין

עינב אזגורי הוא איש ענק. לא רק בממדיו הפיסיים אלא גם בלבו החם ובכישרונו העצום. רבים וטובים התעצבו, שלא לומר נחרדו, כשעזב את תפקידו כשף המוביל של בר הסרווסרייה, מעוז הבראנצ'ים המושחתים של שבת בבוקר, אלו המכונים כאן 'בראנצ'ים של שיכורים'.

אבל לא אלמן ישראל ולציון בא גואל במהרה בדמות בר היין 'בר א וין' מבית היוצר של אנשי הדה דה ודה השכן, בקצה הדרומי והיפה של שדרות רוטשילד, המקום בו שוכנים, מלבד הדה וגו' עצמו, גם מוסדות אוכל מיתולוגיים כמו פרונטו ולהיטים עכשיויים כמו מזללת ההמבורגרים סוסו ובניו של עומר מילר.

אזגורי מגיש קלאסיקות צרפתיות כמו סטייק פריט – סינטה עם צ'יפס בעברית קלה, פאטה אן קרוט – פטה כפרי בבצק (מנה שמאז ימי יועזר העליזים לא הוגשה בתל אביב כמדומני וגם ביועזר לא תמיד אפשר היה לקבל את הגרסה עטופת הבצק הכאילו מסובכת יותר), גבינת קממבר צלויה ואפילו קרפ סוזט. שלא לדבר על הכרישה המאודה בווינגרט.

בתחום היין מככבים כאן יקבי בוטיק כמו ספרה, וורטמן, צרעה, בר מאור ופלטר ובגזרת חו"ל תמצאו כאן יינות מדרום צרפת ובורגון (נשמע מוכר…?) וקצת יינות מעמק הלואר.

עוד במומלצים: בסופי שבוע נערכים כאן בראנצ'ים פרועים לא פחות מאלו שהיו בסרווסריה, לפחות בכל מה שקשור לתפריט. יש גם ימי שני של דגים נאים ובכלל – שמח ונעים ומשש וחצי יש אויסטרים ב-18 שקלים ליחידה. פומפיי זה כאן.

שדרות רוטשילד 7, 050-3366622. א'- ש' 18:30 – מאוחר. מטבח נפתח בשבע בערב ונסגר באחת בלילה.

תגובות לפוסט