גנאדי שקולניק (39) @kipikipod
אוצר יין, ג׳נג׳ו @jango.winerbar
איך הגעתי לפלור
כשהייתי צעיר ויפה, עבדתי כברמן ומנהל בכמה מקומות. כך גיליתי את אהבתי למסעדנות, ליין ולאירוח. עזבתי את התחום לטובת עבודה בהייטק, אבל במשך כל השנים המשכתי לפתח אהבה ליין כתחביב.
שנה לתוך הקורונה, החלטתי לקחת הפסקה מעשור בהייטק ולחזור לעולם שכה אהבתי. בחרתי להיות איש יין כי בעיניי זה עולם מעניין ומרגש שהלמידה בו אף פעם לא נגמרת. סצנה שיש בה כל כך הרבה אנשים מרתקים: יצרני יין, יבואנים, קולגות וצרכנים, שהעבודה איתם ממלאת אותי אושר שלא הצלחתי להשיג בעבודה משרדית.
עוד יין ואלכוהול באתר rex:
מסעדות, ברים ומקומות עבודה שזכו בי עד כה
ג׳נגו בר יין של השף שרון כהן (מסעדת שילה) – החל מינואר 2022 משמש שם אוצר יין; שותף ב-aka44 ובעבר הרחוק: ברמן ברוטשילד 12, אי שם ב-2010-11. על הדרך גם עשיתי wset3.
View this post on Instagram
גאוות התפריט שלי
אני נותן בג׳נגו המון מקום ליינות מקומיים, בדגש על יקבים קטנים. מגיעים לארץ המון יינות מעולים מרחבי העולם, אבל בסוף מה שבאמת מעניין אותי כמי שחי כאן זה היינות המקומיים – להתחבר לטרואר ולאקלים, ולהכיר את הידיים שמאחורי היין שאני שותה. אני מקפיד על כך שכמחצית התפריט יהיה מבוסס על יינות ישראליים וזה מאוד משמח אותי.
הכי כיף לראות בתפריטים של מסעדות בארץ
יינות שאני אוהב, אבל נמצאים קצת מתחת לרדאר או נחבאים אל הכלים, שמקבלים את הבמה הראשית בתפריט יין. למשל: לפני כמה ימים ישבתי במסעדת פרא, ושימח אותי ממש לראות את קושון של דומיין סולוז פתוח לכוסות.
הכי מרגיז לי לראות בתפריטים של מסעדות בארץ
לראות יין שנמכר במכפלה גבוהה מהממוצע או תפריט יין שהכוס הכי זולה בו מתחילה ב50 שקלים.
לוהט ועכשווי
אני מאוד אוהב את ההתפשטות הגוברת של יינות משובחים ממדינות פחות קלאסיות (בעיניים הישראליות) כמו יוון, סלובניה, אוסטריה, קרואטיה וגיאורגיה, ומאזורים פחות סקסיים בצרפת, איטליה וספרד.
לוהט בשושו ובעיקר בתעשייה
יינות אדומים קלילים מצוננים. הקיץ הישראלי דורש את זה. טעמתי השבוע את גרנאש מקומי הישר מהמקרר וזו הייתה התאמה מושלמת ל30 מעלות שהיו בחוץ באותו רגע.
מיותר אך עכשווי
יינות עוצמתיים, כבדים ואלכוהוליים עם המון עץ זה משהו שממשיך לקרות בסצנת היין המקומית – וחבל. כל כך לא מתאים בעיניי לאקלים ולאוכל בישראל ובא לי שנגמל מזה.
בטא מועדף מהקולקציה של 2023
ארגמן – יין שאני מאוד אוהב, גם כי זה ביטוי מאוד מרגש של ייננות ישראלית – זן שנולד בישראל ומוחמא מהאקלים הישראלי, וגם כי זה אדום קליל שכל כך מתאים למזג האוויר ולאוכל כאן
כך אני יודע שיש במסעדה אחלה צוות יין
תפריט יין מאוזן, הן מבחינת מחירים והן מבחינת מגוון היינות זה משהו שאני מאוד מעריך.
נמאס לי כשאני רואה בתפריט יין
יינות שמתומחרים גבוה מדי. השאיפה שלנו היא ליצור תרבות יין רחבה בארץ וזה חסם מרכזי.
מחוץ לשעות העבודה
בעיר זה הבסטה ובר 51, ומחוץ לעיר – תלפיות חמארה בחיפה והמונא. אני מאוד אוהב לנסוע ליקבים – מבחינתי לקחת אוטו ולקפוץ לסוסון ים, ליקב צפרירים, ליקבי תל ומיקה ברמת הגולן זה האושר האמיתי. חוץ מיין ואם אני מחזיק ביד כוס שאיננה כוס יין, אז אני כנראה שותה נגרוני.
קולגות מוערכות
העיר מלאה באנשי יין מהממים. כמעט בכל מסעדה ובר שהייתי בהם לאחרונה היו תפריטי יין מעולים וצוות שיודע לדבר יין. מאוד מעריך את תפריטי היין בבסטה, בקבוצת R2M, באנימאר ובנורמן. אוהב את הכבוד שנותן איתמר לוזר ליינות צרפתיים ביפו תל אביב ואוהב את היצירתיות של התפריטים שבנה אלעד בווינונה ובבר קוט.
עם מי הכי היית רוצה לשתות בקבוק יין
עם זוגתי היקרה שחולקת איתי את האהבה ליין. חלום שלי גם לארח את יוסי בוזנח ואת יאיר היידו לבקבוק יין. שני אנשים מקסימים שבכל רגע לצידם אני לומד כל כך הרבה על יין.
מה צופן לי ולנו העתיד בכלל ו-2024 בפרט
אם לא נהפוך בקרוב לדיקטטורה עצובה, אני מאמין שעולם היין ימשיך לצמוח ולהתפתח בקצב המסחרר שאנחנו רואים בשנים האחרונות. בעצם, כנראה שגם אם נהפוך לדיקטטורה, נמשיך לשתות, אז הכל לטובה. אני אישית אמשיך להנות בחלקת האלוהים הקטנה שלי בג׳נגו ולארח בה אנשי יין שאני אוהב לערבי יינן.
ברמת התעשייה – אני מאמין שנראה יותר אדומים קלילים, זה פשוט מתבקש. וגם בא לי שנמשיך לדבר על יין במונחים פשוטים עד לרמת הטעים או לא טעים. לפעמים יותר מדי פלספנות יין משכיחה את המטרה הכי בסיסית שלנו – להנות מיין טעים.
View this post on Instagram