קטרינה ציפין (37) @katherina_tsypin
מנהלת ואחראית על תחום היין, מסעדת דלאל @DALLAL_TLV
איך הגעתי לפלור
התאהבתי ביין עוד כמלצרית, לפני כ20 שנה- מאז למדתי ושילבתי את האהבה בכל תפקידיי במסעדות. זה תחום יפייפה שנמצא בתנועה ושינוי מתמידים וזה היופי בו. חווית היין שמסעדה נותנת לאורחיה כמוה מבחינתי כמו התאורה, השירות, המוזיקה, העיצוב- חוויה שמשלימה, ממלאת מעגלת ועוטפת את האורח והופכת את הארוחה במסעדה ליותר מלאכול ולשבוע- הופכת ישיבה במסעדה לבילוי, למשהו עם אופי, קצב ותחושה של מחוץ לשגרה- בילוי, פינוק, גילוי ועוד
עוד יין ואלכוהול באתר rex:
מסעדות, ברים ומקומות עבודה שזכו בי עד כה
ביסטרו אנג'לינה בהוד השרון, הקמה וניהול של מסעדת ג'ורג' וג'ון וכן ניהול מסעדת טוטו. בשנתיים האחרונות מנהלת ואחראית על תחום היין במסעדת דלאל בנווה צדק. במקביל, למדתי בישול בדנון וlevel 2+3 בלימודי היין של wset.
גאוות התפריט שלי
מקפידה על מבחר רחב של שמפניות פתוחות לכוס (דלאל מציעה 4 שמפניות שונות בכוס), כמו גם לשלב יינות פחות מסחריים ומיינסטרים בכוס, יחד עם "סוסי עבודה" רגילים, כדי להכיר ולחשוף לקהל שפחות מכיר ומתמחה.
View this post on Instagram
הכי כיף לראות בתפריטים של מסעדות בארץ
לראות יינות שלא מכירה ולהחשף ליצרנים/ יבואנים קטנים שמביאים הרבה פעמים טעמים וסיפורים מיוחדים.
הכי מרגיז לי לראות בתפריטים של מסעדות בארץ
תפריטים שנראים העתק הדבק של קטלוגים/ תפריטים אחרים וכשמבחר היינות חוזר על עצמו מתפריט לתפריט בהרבה מסעדות. זאת: במקום לתת קול ואופי ייחודי שעוטף את המקום הספציפי בו מוגש.
לוהט בשושו ובעיקר בתעשייה
החיפוש והביקוש ליינות וטעמים מקומיים הוא טרנד מבורך, שככל שילך ויתעצם ירחיב ויחזק את התעשייה המקומית. החיפוש אחרי הייחוד של התעשייה המקומית הוא משהו מבורך לדעתי. לא לחפש להדמות למה שעושים במקומות אחרים, גם אם זה מעולה – אלא למצוא קול ייחודי ולהפוך לצלול ומדויק ככל הניתן.
מיותר אך עכשווי
יינות פאנקיים. לא כל יין צריך להיות קצת "פאנקי" כדי להיות מיוחד.
בטא מועדף מהקולקציה של 2023
הקולומבר. זן רענן שסופר מתאים לדעתי גם לאקלים וגם לטעמים של איזורנו, שצריך לתפוס יותר. היין עצמו טעים לפני הכל, רענן, מעניין ובעיקר טעים, כאמור.
כך יודעים שיש במסעדה אחלה צוות יין
אסופת יינות עם קול, רעיון ואמירה ספציפית, שנותנת משהו מוסף לאופי המקום או הסיפור שהוא מספר.
נמאס לי כשאני רואה בתפריט יין
יינות שנחשבים אופנתיים בתפריטים שחוזרים על עצמם.
מחוץ לשעות העבודה
תמיד נעים וכיף בבר 51, ואין על לפתוח בקבוק טעים בבית על הספה.
קולגות מוערכות
מיכל שלזינגר הנהדרת מהבסטה.
עם מי הכי היית רוצה לשתות בקבוק יין
בטח היה מעניין למזוג לאנתוני בורדיין.
מה צופן לי ולנו העתיד בכלל ו-2024 בפרט
מקווה שהחיפוש אחר קול מקומי מובהק יימשך ויניב עוד עשייה מעניינת, מיוחדת ומאתגרת בארץ. חושבת שהמגמה הזאת הניבה פלאים במטבח המקומי ונרגשת לראות עד לאן יכולה להגיע תעשיית היין המקומית.
ברמת התעשייה – אני מאמין שנראה יותר אדומים קלילים, זה פשוט מתבקש. וגם בא לי שנמשיך לדבר על יין במונחים פשוטים עד לרמת הטעים או לא טעים. לפעמים יותר מדי פלספנות יין משכיחה את המטרה הכי בסיסית שלנו – להנות מיין טעים.