דניה דובסון – הסומליירים של ישראל

20.04.2023
היא אוהבת יינות קלאסיים מיצרנים לא שגרתיים, מתה על ברי יין שכונתיים ונהנית ממבעבע בצהריים. הכירו את דניה דובסון, סומליירית "יפו תל אביב"

דניה דובסון (28) @daniadub
סומליירית במסעדת יפו תל אביב @yaffotelaviv_restaurant

איך הגעתי לפלור

סיפור האהבה שלי עם עולם היין התחיל בגיל 15 כששתיתי בפעם הראשונה פואי פוסה של לואי ז'אדו שאבא שלי פתח בארוחת ערב.
מאותו רגע יין הפך להיות שזור בחיי כחלק ממי שאני ובקבוצת החברים שלי תמיד צחקו עלי שאני הסומלייה שלהם.
את האהבה ליין הפכתי מפעילות פנאי למקצוע בזמן שממש לא נהנתי מלימודי התואר האקדמאי שלי והחלטתי לקחת סמסטר חופש כדי לחשוב על העתיד שלי, ניסיתי להבין מה מעניין אותי והחלטתי שאם אני כבר לומדת משהו זה צריך להיות יין, כך יצא שנרשמתי ללימודי Level 2 בW ומאז אני לומדת ומתפתחת בתחום כל יום, כשהשיא של הלמידה הוא בהנאה של לעבוד כסומלייה ולחלוק את הידע עם מלצרים, ברמנים, אורחים וחברים.

עוד יין ואלכוהול באתר rex:

 
מסעדות, ברים ומקומות עבודה שזכו בי עד כה

סומליירית במסעדת יפו תל אביב כשנתיים. לפני זה עבדתי בבר היין גזאטה, מקום שהיה גם מלמד בצורה יוצאת דופן וגם בית אמיתי; עבדתי כמוכרת וכותבת תוכן דיגיטלי ברשת מנו וינו – וממש ממש קודם לכן הייתי מטעימת יין של יקב רמת הגולן. מבחינת לימודים – רמה 3 של WSET.

גאוות התפריט שלי 

גאה ואוהבת את תפריט היין שלנו מאוד! הוא נותן דגש לעולם היין הקלאסי ומראה שעולם ישן לא חייב להיות מבוגר ומשעמם. אני מאוד גאה בניואנסים שאנחנו מצליחים להפיח בכל אזור יין. כך, גם מאזורים שנחשבים קלאסיים יש לנו בתפריט יינות שמראים איך שיטות עשיה מודרניות של יצרנים פחות מוכרים מעניקים תחושה נפלאה מסורת וגם חדשנות והרפתקנות שחובבי יין מחפשים.

אנחנו מחליפים את התפריט בצורה משמעותית כל עונה וזאת בהתאם לשינויים המתרחשים במטבח בהנהגתו של חיים כהן.

תפריט היין מותאים לתפריט של השף. חיים כהן במסעדת יפו תל אביב (צילום: אמיר מנחם, רקס תעשיות)
הכי כיף לראות בתפריטים של מסעדות בארץ

שמפניות בכוסות, שמפניות בחצאי בקבוקים ושמפניות בכללי. זה הפך כמעט נדוש לסומלייה מקומי לאהוב שמפניה, זה נכון – אך בעיניי שמפניה להתחלת ארוחה זה החלום.

אני שמחה תמיד כשאני מגיעה למקום שיש בו מבעבע שירים את הערב. בנוסף, אני ממש אוהבת כשתפריט היין מספר את הסיפור של המסעדה, שרואים שהתפריט נכתב והותאם לאוכל ולאווירה של המקום והוא לא תפריט חיצוני ומנוכר לסיפור שהמקום מנסה לספר. בסופו של יום יין ומסעדנות שלובים זה בזה וצריכים לייצר ביחד את האווירה של האורח ולדבר באותה שפה

הכי מרגיז לי לראות בתפריטים של מסעדות בארץ

אני פנאטית לעיצובי תפריט. תפריטים מסורבלים עם פונט קטן מידי ובלי המידע הנכון יכולים להרגיז אותי, לאחרונה יש טרנד שלא לרשום שנות בציר בתפריטי יין ואני מרגישה שזה כואב לי פיזית בגוף.


לוהט ועכשווי

המקום של לבנים שמנמנים ומתובלים הולך לגדול בשנים הקרובות ובצדק, הם מושלמים לאוכל הים תיכוני ולמזג האוויר הסתווי שלנו. לדעתי כשקר מידי לריזלינג וחם מידי לבורדו רון לבן הוא לחלוטין התשובה והטרנד הבא בתפריטי היין בעיר.

לוהט בשושו ובעיקר בתעשייה

יינות קוט דה רון לבנים. לאחרונה אני רואה שיינות לבנים מעמק הרון בצרפת התחילו להיכנס יותר ללקסיקון של אנשי היין ואני רק מחכה ליום שבו מישהו כמו אבא שלי ידע להזמין את זה במסעדה. וגם – יינות קינוח! תנו לי סוטרן, טוקאי או אייס וויין ותנו לי לסיים ארוחה עם קצת סוכר. קטגוריה רחבה ולא מנוצלת מספיק וחבל.


מיותר אך עכשווי

החלוקה המסורתית והשבלונית ליינות ומאכלים. לפעמים אני אוהבת בורדו עשיר וכבד באמצע הקיץ או ריזלינג חד ורענן עם הבשר שלי בארוחת הערב. המחשבה שיש יין נכון ולא נכון היא בעיני לא נכונה, ומרחיקה את הקהל הרחב שמרגיש שאם הוא לא יודע מה נכון לשתות אז עדיף לא לשתות. לא עדיף שכל אחד ישתה מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה?

דניה דובסון (צילום: סיון אסקיו, רקס תעשיות)
בטא מועדף מהקולקציה של 2023

שרדונה של בטא, איזה כיף זה לקבל שרדונה ישראלי מרענן ומורכב עם איזון מושלם של טעמי ענב וחבית. בחרתי בו גם מהסיבה שהוא היין קולינרי מאוד וילך נפלא עם אוכל.


כך יודעים שיש במסעדה אחלה צוות יין

כשמגיע תפריט יין שכתוב טוב עם מגוון רחב של יינות וסגנונות יין שונים שניתן לבחור מהם. עלי זה תמיד משרה אווירה מרגיעה של מקצועיות. הדרך שבה אני יודעת שמדובר בסומלייה מעולה הוא כששואלים אותי שאלות ומנסים להתאים את היין אלי ולחוויה האישית שלי במסעדה.

 
מחוץ לשעות העבודה

בר היין האהוב עלי כרגע זה הבריקס ברחוב הארבעה. דוגמה מושלמת לבר יין כמו שבר יין אמור להיות. קטן, שכונתי ושמציע תפריט אוכל קטן ומדוייק.

בנוסף יש שם מגוון יינות בבקבוקים וכוסות מתחלפים, ככה שכל פעם שאני מגיעה יש לי הפתעות חדשות לגלות. מקום נוסף שאני מאוד נהנית לבלות בו הוא הלייבררי באמצע היום. בכללי אני בעד לנרמל ברים שפתוחים גם בשעות הצהריים! בנוסף תן לי כל יום וודקה מרטיני מלוכלך מאוד, במיוחד אם זה בג'ונז ואני שמחה.

קוקטייל (צילום: סיון אסקיו)
דניה אוהבת לצאת לכאן ולשתות קוקטיילים. בר הלייברי שבמלון נורמן (צילום: סיון אסקיו)

קולגות מוערכות

עומר דיין אלשייך – עומר עובד הרבה בלקדם את תחום הלימוד המקצועי של הסומליירים בישראל. הוא גורם לי לרצות לדעת יותר ומעודד מאוד בתחום לימודי הCMS. בנוסף אני ממש אוהבת לשלוח לו תמונות של בקבוקים או ייצרנים שמצאתי ולקבל ממנו תשובה כנה ומתלהבת על היינות!

איתי הורוביץ הוא גם חבר והשראה. כשרק התחלתי לעבוד באופן רציני ביין ולא הכרתי אף אחד איתי היה הסומלייה הראשון שהיה נחמד מאוד וגרם לי להרגיש שאין שאלות לא נכונות, הוא תמיד עונה בחיוך ושמח לעזור כשהוא רק יכול!


עם מי הכי היית רוצה לשתות בקבוק יין

הצוות שלי במסעדה – איתמר לוזר שהוא המנטור שלי ואגדה בתחום ומלי בן שימול. כשאנחנו נפגשים לשתות יינות זה תמיד תענו, גם כי אנחנו כבר ממש מתואמים בשפה המקצועית, גם כי אנחנו שונים בהעדפות שלנו ותמיד מאתגרים אחד את השני אבל בעיקר כי הם האנשים שהכי כיף לי איתם ושכל ישיבה הופכת לסשן ריכולים ועדכונים על החיים.

מה צופן לי ולנו העתיד בכלל ו-2024 בפרט 

הלוואי שיפתחו אפילו עוד חנויות ועוד ברי יין! אני אוהבת שתרבות הבילוי הכניסה את היין לעניין שבשגרה ואוהבת לראות את המנעד הרחב בין מקומות יותר מפונפנים ואופנתיים לברי יין שכונתיים ברחובות לווינסקי. אני שמחה לראות שיש מקום לכולם בתרבות היין שייצרנו בישראל ומאחלת לנו להגדיל את החשיפה לקהל הרחב גם מחוץ לתל אביב.

 

תגובות לפוסט