אלישע נקונצ'ני (28)
סומלייה ראשי ומנהל תחום יין ואלכוהול, מלון ממילא
איך הגעתי לפלור
מיד אחרי השחרור מצה"ל עשיתי קורס ברמנים ומשם התחילה האהבה לעולם האלכוהול. במשך השנים הטעמים התעדנו (ביי ביי, לונג איילנד אייס טי) ומצאתי את עצמי נמשך לעולם היין.
מהר מאוד התאהבתי בענבים, ביין ובמורכבויות שקיימות בהם. התקבלתי לעבודה כמלצר יין והתחלתי ללמוד את העולם. כיום אני משמש כחצי שנה סומלייה מלון ממילא, כשלפני הייתי חלק מצוות מלצרי היין.
עוד יין ואלכוהול באתר rex:
מסעדות, ברים ומקומות עבודה שזכו בי עד כה
מלון ממילא – 3 שנים כמלצר יין וחצי שנה נוספת כסומלייה ראשי. בוגר WSET level 2
גאוות התפריט שלי
תפריט היין שלנו מבוסס על יינות ישראליים בלבד. אפשר למצוא בו בקבוקים מכל סגנונות העשייה וקשת הטרוארים הקיימת בארץ, עם דגש על יקבי בוטיק.
מכיוון שבמלון מתארחים בעיקר תיירים מחו"ל, תמיד יש רגע של גאווה כאשר מישהו מבקש יין מקומי ואז שומע שכל התפריט הוא יין מקומי.
הכי כיף לראות בתפריטים של מסעדות בארץ
כיף לראות שילובי יינות ישראליים לצד יינות עולם. כך שבאותה קטגוריה בתפריט ניתן למצוא יינות דומים בסגנון שמגיעים מכאן לצד יינות עולם.
הכי מרגיז לי לראות בתפריטים של מסעדות בארץ
חסרים לי יינות איטלקיים על כל גווניהם (בעיקר דרום איטליה), נורא קל למצוא יינות מצרפת, ספרד, גרמניה ואפילו אוסטריה. אבל איפה הייצוג לאיטלקיים? לא מדבר אפילו על פורטוגליים.
לוהט ועכשווי
שימוש גובר בזנים אזוריים ומקומיים כגון הביתוני. אם זה עבד לפני אלפיים שנה אז אין סיבה שלא יעבוד גם עכשיו.
מיותר אך עכשווי
הזלזול בתעשיה הישראלית. בנוסף, הטרנד בה׳ ידיעה שאני מחכה שהקהל הרחב יזנח הוא צריכה של יינות כבדים, עמוסים בעץ ובטעמים בשלים מדי.
לוהט בשושו ובעיקר בתעשייה
כפטריות אחרי הגשם מתחילים לצוץ יינות אדומים קלילים וזנים מעניינים – וזה מתחיל לזלוג גם לקהל הרחב. בנוסף, מבעבעי איכות איטלקיים או ספרדיים – בעצם מבעבעים לא צרפתיים. לא מספיק אנשים מכירים את העולם, היינות והעשייה המרתקת שמאפיינים מחוזות שונים מחוץ לשמפאן.
בטא מועדף מהקולקציה של 2023
וין גרי (רוזה) – רענן וזורם וגם בטא ריזלינג – אני אמנם מעט משוחד כחובב הזן הזה, אבל המתיקות המעודנת של היין שמשחקת על גבול היבש מרתקת אותי. עדינות, מורכבות וחומציות. יין שיכול להתאים גם לאנשים שלא רגילים ליין וגם לחובבים רציניים
כך אני יודע שיש במסעדה אחלה צוות יין
קודם כל שירות, יכול להיות הסומלייה הידען ביותר בעולם אבל זה לא עוזר אם השירות לא נעים. ידע נרחב ביינות עולם, היכרות עם סגנונות רבים והיכולת להתאים יין לפי הדרישות.
כשהם הולכים על בחירות בנאליות, תאתגרו אותי ואת שאר הלקוחות, תציעו יינות שונים שהלקוח לא מכיר. כסומליירים אנחנו אחת מפלטפורמות החינוך ליין הטובות ביותר שיש, דרכנו הם יכולים להכיר עולמות חדשים.
נמאס לי כשאני רואה בתפריט יין
אותו יין כל שנה. די לקניית מאסות של אותם היינות שנה אחרי שנה, בין אם זה לצריכה עצמית ובין אם למסחר בהמשך. תגוונו, תטעמו משהו אחר תפתחו את החך ליינות חדשים.
מחוץ לשעות העבודה
אוהב לשבת בבר הגורן בירושלים, מוסד חדש שמתמקד באלכוהול ישראלי מכל הסוגים ומסוגל להרכיב קוקטיילים מעולים לפי דרישה מעבר לתפריט הרגיל. כמובן שגם לשתות בבית זה חלק מהותי מהחיים. חוץ מיין, אוהב נגרוני וקוקטיילים קלאסיים מרירים במקום הראשון. בורבון וויסקי נקיים גם הולך – ותמיד מוכן להוריד שוט של משהו, מקמפרי ועד אבסינט.
קולגות מוערכות
אפי כוץ – המנטור שלי והאיש שאני עדיין לומד ממנו את רוב מה שאני יודע בעולם הזה. מחונן בחושי טעימה מצוינים וידע נרחב ככל שהיד משגת. גם אריאל ביר שאמנם לא סומלייה, בתור מי שמלמד אותי על עולם עשיית היין.
עם מי הכי היית רוצה לשתות בקבוק יין
סטיבן ספורייר, האיש שארגן את טעימת היין של "משפט פריז" והראה לעולם שיין טוב יכול להיות מיוצר בכל מקום ולא רק בצרפת.
מה צופן לי ולנו העתיד בכלל ו-2024 בפרט
התעשייה המקומית עברה כמה פריצות דרך רציניות בתקווה שישנו את מפת היין במדינה. מחוז יהודה עם אפלסיון (כינוי שם מקור) ראשון, אזור הנגב שהחלו לקדם את ייצור וגידול היין, שימוש מסחרי הולך וגדל בזנים מקומיים ועוד.
כל אלו מהלכים שאני מקווה שיקדמו את ישראל לתודעת היין העולמית וירימו את איכות הייצור שיש פה. אישית, אני מקווה שייווצר פה עושר של יקבים וסגנונות כך שרמת הידע והעניין תזלוג לקהל הרחב ותרבות היין תתפתח.