מינטו לה – הסומליירים של ישראל

20.04.2023
הוא מעריך כשמסעדה משתמשת בכוסות טובות, מחוץ לסרוויס תמצאו אותו שותה יין אצל השכנים במתחם לוינסקי והוא מנצל כל זמן פנוי לקריאה על יין ולימוד עצמי. הכירו את מינטו לה, סומלייה מסעדת אואזיס

. מינטו לה (29) @mintho

מנהל מסעדת אואזיס ובר היין ריהאב ומנהל תחום יין של המסעדה והבר יין @oasistlv @rehab.tlv


איך הגעתי לפלור

את הדרך שלי התחלתי רק בתקופת הקורונה. הסגרים.. הסגרים גרמו לנו להיות עם עצמנו, הרחיקו אותנו ממה שנהננו ממנו הכי הרבה – האירוח.

באחד הערבים בקורונה, בזמן שאנחנו סוגרים הזמנות של הפופ-אפ המקסיקני שלנו "אל גאטו אזול",
הבעלים והשף רימה אולברה ובעלה אלון ובמן החליטו שהם לוקחים אותי כפרויקט – ללמד אותי יין ולמקצע אותי. אני בתמימותי הסכמתי ומאותו ערב מצאנו את עצמנו יושבים, פותחים בקבוק אחרי בקבוק, מסבירים איך קוראים תווית יין, מסבירים לי מאפיינים כלליים של זני ענבים.

מאותו ערב בכל הפוגה קטנה, אני מוצא את עצמי קורא על יין, על אזורי גידול, ודרכי עשיית יין; קורא ספרים של ג'נסיס רובינסון וג'ספר מוריס, קורא ביקורות, עוקב אחריי אנשי יין מהעולם וקורא מה הם מספרים על היינות שהם שותים, ועובר על תפריטי יין בעולם. המשפט שאלון ובמן אמר לי חרוט לי בראש "תשתה ותחווה כמה שיותר כך תדע יותר" – ובכל לגימה מאז מדהים אותי איך פרי קטן כזה ואצילי משתנה בעקבות טרואר, אקלים, גבהים, וחשיפת שמש, ולא רק יין אדום ולבן.

מאז לקחתי החלטה שאני לא מתכוון ללמוד יין בWSET או בכל מסגרת אחרת, וללמוד יין לבד בעזרת בלוטות טעם והסקרנות תגרום לי לחפש את מה שאני צריך לדעת עליו.

עוד יין ואלכוהול באתר rex:

 
מסעדות, ברים ומקומות עבודה שזכו בי עד כה

כ-5 שנים במסעדת יאקימונו ברוטשילד, כשנה ברמן ושאר השנים כמלצר,
ואז יותר מ4 שנים באואזיס, שנה וחצי ראשונות בתור מלצר, ומשם מנהל המסעדה.

 

גאוות התפריט שלי 

מכיוון שהשף רימה אולברה ידועה בפרודוקטים המיוחדים והטכניקות והשילוב מרכיבים שלה יחד,
Food Pairing, בעזרת המכשיר Coravin אני יכול למזוג לאנשים ולהתאים להם יינות לצד כל מנה שתעלה לשף מבלי לפתוח את הבקבוק יין.
והאופציה של לפרק אוספים של אנשים פרטיים בארץ ובחו"ל ומסעדות, ולהנגיש עומק של בצירים לקהל שלנו.


הכי כיף לראות בתפריטים של מסעדות בארץ

יצרנים סופרסטארים וכוכבים עולים, יינות סופר אקלקטיים מאזורים יוצאי דופן.

מינטו לה (צילום: סיון אסקיו, רקס תעשיות)
הכי מרגיז לי לראות בתפריטים של מסעדות בארץ

חוסר עומק של בצירים ואופציה ליישן, אך לרוב ההחלטה אינה שלהם לצערנו הרב.


לוהט ועכשווי

יינות מיוון, בעיקר האלה שחברינו הקרובים מחברת טרואר מייבאים.

לוהט בשושו ובעיקר בתעשייה

סאקה. יש כאלה שמגדירים אותו ל"משקה" עבור אוכל יפני, זאת טעות, זה יין לכל דבר. סאקה זה כל כך טהור, מעניין, יכול להתאים לכל כך הרבה מנות שלא הייתם חושבים להתאים לו סאקה.


מיותר אך עכשווי

שמגישים יינות מבצירים עדכניים וצעירים מידי, פיימונטזים, בורגונים, בורדולזים ועמק הרון כשידוע שהיופי שבהם זה הגיל.

 

בטא מועדף מהקולקציה של 2023

להשלים


כך אני יודע שיש במסעדה אחלה צוות יין

הכוסות. הכוס הנכונה לכל יין עושה קסם וכבוד גם ליין וגם לפרטים הקטנים בהגשת היין.


נמאס לי כשאני רואה בתפריט יין

שניכר שלא נותנים במה למלצרי יין שתחתיהם ובעלי פוטנציאל, לערב אותם בטעימות עם יבואנים, לערב אותם בהדרכות יין לצוות הפלור, לתת להם להתבטא, לתת להם בסיס ויכולת להשתלבות ולבנות עמוד שדרה, לשמוע את דעתם, בסוף אנחנו רק מתבגרים וצריך שיהיה את הדור הבא שצריך להוביל.

 

 
מחוץ לשעות העבודה

בבר יין של OCD תרצה, בחירות יין מהממות בעיניי, לצד טעימות עיוורות שאביב חג'ג' אוהב להפתיע אותנו איתם.

קולגות מוערכות

אביב חג'ג' – את אביב הכרתי בזמן שפתחנו את הבר יין שלנו ריהאב בשוק לוינסקי, בתוך זמן כל כך קצר, הכרתי בן אדם ישר, מקסים, בעל ידע פנומנאלי ביין, ואיש שיחה מרתק, חבר.
סיוון סנדלוביץ' – את סיוון הכרתי באמת באחד מימי הולדת של אחד החברים בתעשייה, בחורה מקסימה וחיננית, ומשם אני פוגש אותה בכל שבוע בריהאב, מפטפטים לנו על מה שאנחנו אוהבים, ושלאחרונה קיבלה תעודת הסמכה ראשונה לקראת הAdvanced Sommelier במסגרת Court of Master Sommeliers, ושבעיניי היא סופרסטארית והולכת להיות חלק המוביל מהדור הבא בתעשייה שלנו.


עם מי הכי היית רוצה לשתות בקבוק יין

צ'רלס בראדלי.

מה צופן לי ולנו העתיד בכלל ו-2024 בפרט 

כמה שרעה הקורונה הייתה, היא כן עשתה טוב לתעשיית היין, צריכת היין עלתה משמעותית,
וזה מורגש בזמן סרוויס עם לקוחות קבועים שכל פעם נפתחים מחדש להרפתקאות ולעוד בקבוק "אחר", בין אם זה בבר יין או במסעדה, הייבואנים שמתחילים להביא איזורי יין שמעולם לא שמענו או לא ציפינו שיגיע לארץ, התעוזה של להציע לקהל יינות מיקבים מזעריים עם אלפים בודדים בשנה.
אני אישית חונכתי על קלאסיקות אך אני מוצא את עצמי לפעמים לוגם מלאגוזיה כתמתם.
וגם היקבים בארץ התחילו להציג יינות טיפה יותר "טבעיים", בין אם זה פט-נט או כתום והפתיעו אותי אישית לטובה.
ובעיניי, הדבר החשוב ביותר, כולנו באותו התחום, לא חייבים לאהוב את כולם.
אבל כן לדעת לפרגן, לתת כבוד, ושכולנו באותה סירה, ושאפשר לפעמים לשבת יחד ולשתות איזה בקבוק טוב.

תגובות לפוסט