רסיטל בר – הסומליירים של ישראל

22.04.2023
היא אוהבת את טרנד התוויות האישיות של הייננים הישראלים, מתבאסת כשאין מספיק יינות פתוחים בכוסות וכשהיא לא שותה יין - תמצאו אותה עם מרגריטה. רסיטל בר, סומליירית הדסון

רסיטל בר (37)
מנהלת תחום יין במסעדת הדסון וברשת מנו וינו @hudson_brasseri

איך הגעתי לפלור

את משרת הסומלייה הראשונה שלי התחלתי לפני 9 שנים במסעדת "TYO". העיסוק ביין החל כבר לפני 15 שנה בעקבות ההדרכת יין הראשונה שעברתי.

מסעדות, ברים ומקומות עבודה שזכו בי עד כה

ב-"TYO" עבדתי 8 חודשים, ב-"פאסטל" עשיתי את ה-Round Tables חמש שנים (אחת לשנה, במשך שבוע).  ב"הדסון", שם התחלתי את דרכי, אני עובדת כבר 14 שנה (עם כמה פאוזות להתמקצעות), כשב-7 שנים האחרונות אני מנהלת את תחום היין. ב-"פופה" עבדתי שנה וחצי וברשת "מנו וינו" אני קרוב ל-5 שנים. לימודים מקצועיים: WSET 3 ב-2018/9. עכשיו אני לומדת לשלב האינטרו של ה-CMS.

עוד יין ואלכוהול באתר rex:

גאוות התפריט שלי 

כל היינות שאצרתי בתפריטים לאורך השנים.

רסיטל בר (צילום: סיון אסקיו, רקס תעשיות)
הכי כיף לראות בתפריטים של מסעדות בארץ

מה שאני הכי נהנית בו כשאני פותחת תפריט יין זה לראות איך הוא בנוי, מחולק ומתואר ומכאן גם את הפרשנות, הייחודיות והשפה של הסומלייה.

הכי מרגיז לי לראות בתפריטים של מסעדות בארץ

תפריט כוסות קטן מאוד.


לוהט ועכשווי

בשנים האחרונות התחילה מגמה מבורכת של ייננים מיקבים גדולים שמייצרים יין תחת תווית אישית, מה שמאפשר לבטא את השפה, טביעת האצבע והטעם האישי שלהם מבלי להתחשב בצרכי השוק.

מיותר אך עכשווי

הפער ההולך וגדל בין יין טבעי ומרגש לבין פגום ויומרני. והמחירים הגבוהים והלא רציונלים. כל הטשטוש הזה בין יין טבעי ותקין לבין "כן, זאת בדיוק כוונת המשורר".

לוהט בשושו ובעיקר בתעשייה

מבעבעים לא מחבל שמפאן.

בטא מועדף מהקולקציה של 2023

בטא רוזה, עם האופי הקליל והלא מחייב. העובדה שהוא יכול להתאים בכל שעה, בכל סיטוציה ובכל מצב בו החך שלי מצוי.


כך יודעים שיש במסעדה אחלה צוות יין

מהאופן שבו תפריט היין בנוי, הכוסות, אבל בעיקר בעיקר – מהשיח עם הסומלייה.

נמאס לי כשסומליירים 

מציעים יין בלי להקשיב באמת. יותר פלט מקלט.

העתיד בתפריטי היין: מיקרו מקומי, של חלקות פרימיום (צילום: unsplash)
מחוץ לשעות העבודה

שותה הרבה בברי יין, בעיקר ב-Cote, בברי קוקטיילים והרבה בבית. אם לא יין אז מרגריטה. אם לא מרגריטה אז בירות חמוצות.

קולגות מוערכות
מאוד מעריכה את אלעד, דניאל ויון שפתחו בר יין ראוי, מקצועי, מדוייק ונעים. יון מארח מדהים. ומור בן שמעון מבר 51 – אחד המארחים הכי טובים בעיר בעיניי.


עם מי הכי היית רוצה לשתות בקבוק יין

לאו דווקא עם מישהו שיודע- אלא עם מי שזה מעניין אותו וסקרן ללמוד. אני יכולה להסביר שעות, לכל מי שזה רק מעניין אותו

מה צופן לי ולנו העתיד בכלל ו-2024 בפרט 

אני רואה בורגוניזציה של כל מיני איזורי יין בעולם, שמתחילים לשים דגש על הטרואר ועל איזורי יין קטנים ותחומים יותר. זום אין שיכול להגיע גם לחלקות יחידניות וקורה גם בישראל.

ואם כבר בארץ – אני מאמינה שהתעשייה המקומית תמשיך במגמה החיובית שאנחנו נמצאים בה ומקווה שההערכה ליינות הישראלים תתפשט הרבה החוצה. הצורך והצריכה ימשיכו לעלות. ואני- רק רוצה להמשיך ללמוד.

 

תגובות לפוסט