מסעדות מומלצות בלימה – 8 ארוחות של פעם בחיים בבירת פרו

22.04.2023
לימה היא גן עדן לפודיז בזכות סצנת המסעדות הרבגונית (והמשתלמת!). רועי ירושלמי בוחר, 8 מסעדות וברים שמגישות ארוחות של פעם בחיים - מהסושי המושלם של היפנית-פרואנית המעוטרת ועד למסעדה הטובה באמריקה הלטינית

לימה, בירת פרו, הפכה בשנים האחרונות ליעד קולינריה עולמי מוביל. מוקד עלייה לרגל לפודיז, שמגיעים לגלות את סצנת המסעדות המדהימה בעיר. רבות מהמסעדות מתבססות על המורשת התרבותית המגוונת של המדינה. שילוב בין מורשות מהגרים אסיאתיות מסין ויפן – למורשת המקומית ולחומרי הגלם מאזורי החוף, יערות הגשם באמזונס ורכס הרי האנדים.

עוד המלצות אוכל מרחבי העולם באתר rex:

מסעדות מומלצות בלימה: 7 מסעדות וברים בעיר שחייבים לבקר בהן לארוחות טעימות – או לפחות לצהריים מהסרטים.

מנת בלאק רוק מסעדת סנטראל לימה פרו (צילום: רועי ירושלמי)

סנטראל – Central

סנטראל של השף וירחיליו מרטינז (Virgilio Martinez) מדורגת כאחת המסעדות הטובות בעולם במדריך פיפטי בסט (50 המסעדות הטובות בעולם) מזה זמן מה. הארוחה פה לא רק שעומדת בהייפ – היא גם מצליחה להגיע לשיאים של יצירתיות מקומית.

המסעדה ממוקמת בווילה מוריקה בלב באראנקו (Barranco) – עיר קיט שהפכה לרובע היפה בלימה. בקומה העליונה ממוקמת מסעדת קוייה (Kjolle) עליה מנצחת אשתו של מרטינז, פיה לאון – ובצמוד: מכון מאטר (Mater) שם נחקרים חומרי הגלם הפרואנים על ידי צוות השפים של המתחם.

ארוחת הטעימות של סנטרא היא היא מפגן ראווה של הטרואר הרבגוני של פרו – מסופר למופת, מצולחת באופן מרהיב ומוגש במיומנות עילאית.

כל המרכיבים במנות מקומיים ומתבססים אך ורק על ההיצע של פרו:  מיערות הגשם של האמזונס ועד הרי האנדים והחוף הפסיפי של לימה וצפון המדינה.

חוויה של פעם בחיים, עם מנות יצירתיות שהפכו למיתולוגיה של פיין דיינינג, כמו "בלאק רוק" עם קלמארי ואצות יויו זרחניות; "דריי ואלי' – עם חסילונים נהדרים מהים של לימה ודלועים מקומיים; "אקסטרים אלטיטוד" שכולל מבחר מסחרר של סוגי תירס; דג פאיצ'ה מהאמזון ועוד.

סקציית הקינוחים היא גן עדן לחובבי הקקאו – סדרה של מנות שעשויה כל אחת מחלקים שונים של קקאו באיכות עילאית (פרואני כמובן).

תפריט התאמת היין כולל אך ורק יינות מקומיים (מרחבי יבשת אמריקה הלטינית). חוויה בפני עצמו, עם יינות נדירים שקשה לראות במקומות אחרים. בקיצור: שווה את רשימת ההמתנה.

מנה מסעדת סנטראל לימה פרו (צילום: רועי ירושלמי)

איסולינה – Isolina

ואם כבר באראנקו: עיירת החוף ההיסטורית ועתירת בתי הקיץ לימה, סבלה במשך שנים מהזנחה עד שהפכה בעשור האחרון לשכונה המטופחת והנעימה בעיר. על השדרות מסוככים עצים אימתניים ומוריקים והטיילת הקטנה המובילה לים משובצת בברים נעימים ומזמינים.

הנוף ממעלה הטיילת לים. באראנקו שבלימה (צילום: רועי ירושלמי)

מסעדת איסולינה (Isolina, מקום 24 בדרוג אמל"ט של פיפטי בסט) ממוקמת בסמיכות לכיכר העירייה, לא רחוק מסנטראל. האוכל כאן הוא מופת, לא פחות, של מתכונים מסורתיים ומקומיים. חלק מהמתכונים מוכרים לאוזניים מערביות, אחרים פחות, כשהכל עשוי בתשומת לב מרבית ובלי יותר מדי אינטרפטקציות וטוויסטים של השף. האווירה במקום לא מחייבת, רועשת ושמחה.

מצטיינת מנת סביצ'ה טרי שמלווה במספר סוגי תירס שעשויים בכמה סוגי עשייה וכן בקוביות נתחי דג מטוגנים – שילוב מרכיבים שמככב כאן במסעדות רבות. תבשילי בקר פרואני גם הם נהדרים – כשאת הכל מומלץ לשטוף בקוקטיילים מפוארים, קרים כקרח ואימתניים, של פיסקו סאוור.

בשורה התחתונה: אחלה מקום להעביר ארוחת צהריים או ערב, בפרט בסוף השבוע.

מנה של סביצ'ה מסעדת איסולינה לימה פרו (צילום: רועי ירושלמי)

מאידו – Maido

מאידו היא הביטוי היוקרתי והמפואר ביותר של ניקיי, פיוז'ן יפני-פרואני שמזוהה עם לימה. ז׳אנר קולינרי שמשלב למשל בין סביצ׳ה וטיראטידו מקומיים לניגירי וסושי והתפרסם ברחבי העולם בעשורים האחרונים בזכות שפים כמו נובו (שמסעדתו הראשונה הייתה בלימה) ורשת סושי סמבה ששואבת השראה מניקיי.

מסעדת הדגל של השף מיטסוהארו "מיצ'ה" טסומורה ממוקמת בבית קרקע בשכונת מיראפלורס היוקרתית. מיצ׳ה נחשב כיום לאחד מענקי הקולינריה העולמיים ומחזיק ברשת מסעדות מוערכות סובבת עולם.

במאידו הוא יוצר מדי 4 חודשים תפריט עונתי. כל תפריט מוקדש לחבל ארץ אחר בפרו. מרכיביו מקומיים – בפרט הדגה – אך טכניקות  הבישול ורבים ממרכיבי התיבול יפניים. התוצאה: סערה מושלמת של חומרי גלם מעולם בביצוע מרהיב.

ניגירי במסעדת מאידו לימה פרו (צילום: רועי ירושלמי)

בשונה ממסעדות שף מעוטרות אחרות שהפכו למוקדי עלייה לרגל עולמיים, מאידו היא מסעדה שאפשר לאכול בה כל שבוע. רכבת הרים של טעמים ומרקמים, אבל גם מקום שאפשר להזמין רק מנה או שתיים מהתפריט ולהתענג על היד הייחודית של השף מיצ׳ה.

במצטיינים: ניגירי מעולים, מנות ים-יבשה מרהיבות שמזוהות עם השף ותפריט הטעימות המסחרר.

בקיצור: ביקור חובה לפודיז שמגיעים לעיר.

Mitsuharu Tsumura
השף מיטסוהארו טסומורה במסעדת מאידו לימה פרו (צילום: רועי ירושלמי)

ליידי בי – Ladybee

אל תתנו ללוקיישן הצנוע ברחוב ללא הוד והדר ולתפאורה הכמעט ספרטנית לבלבל אתכם: ליידי בי – ובעברית דבורה – היא אחד מברי הקוקטיילים המרגשים באמריקה הלטינית. לא פחות.

המקום הזערורי קרוי על שם הלחם של שני קוקטיילים קלאסיים: ביז ניס, bee's knees, ווייט ליידי. שולחנות הבר ממוקמים ברובם תחת כיפת השמיים באיזור הפיננסי של שכונת מיראפלורס.

עם פיסקו, ודאי שעם פיסקו. קוקטייל בבר ליידי בי (צילום: רועי ירושלמי)

על התפריט ההדוק והמצוין מנצחים המיקסולוגים אלונסו פלומינו וגבריאלה לאון. הוא כולל שלל מרכיבים מקומיים, בראש ובראשונה פיסקו שמגיע ממבחר של יצרנים פרואניים וארטיזנליים (ומחליף ג׳ין בקוקטיילים קלאסיים כמו לאסט וורד) וגם ליים מזן מקומי, קקאו ופלפלי צ׳ילי. את כל המרכיבים, כולל הדגים – מביאים כאן ישירות מיצרנים קטנים בהם תומך הבר. פיסקו סאוור מוגש בשלל טוויסטים יצירתיים והוא דרינק שמהווה כאן טעימת חובה.

תפריט האוכל כולל מבחר מנות דג עם טוויסט, כמו למשל סביצ׳ה פרואנית עם תותים וגם פאיצ׳ה – דג מהג׳ונגל ברוטב עשיר. מי שקוקטיילים קרובים לליבו צפוי לגרגר כאן בהנאה וכחתול.

Lady Bee. Av. Ernesto Diez Canseco 329, Miraflores 15074, Peru

טעימת רוחב של רק כמה (!) ממבחר בקבוקי הפיסקו בבר ליידי בי פרו לימה (צילום: רועי ירושלמי)

לה מאר – La Mar

לה מאר היא אחת המסעדות הפופולריות של העיר, שמתמחה, כמו שמשתמע משמה (״הים") – בדגים. השף גסטון אקוריו מנצח כאן על תפריט מרהיב של מנות מהחוף הפסיפי של לימה – שהביאו גם לו פרסום חוצה עולם וללה מר מסעדות אחיות במיאמי ולאחרונה גם במלון אטלנטיס בפאלם של דובאי.

מנה של סביצ'ה מסעדת לה מר לימה פרו (צילום: רועי ירושלמי)

מסעדת הדגל שלו ממוקמת בשכונת מיראפלורס במרכז לימה. האוכל מושקע – עתיר מנות נאות שזורמות למרכז השולחן. ברקע מוזיקה שמחה ועולצת ולפעמים גם עולה להקה מסורתית ומקומית לנגן.

מהמצטיינים בתפריט – סקאלופס מקומיות עם רוטב טיגרה דה לצ׳ה, סביצ׳ה (איך לא!) ודגים בגדלים מפחידים ממש, צלויים בשלמותם בתנור הפחמים. נהדר.

פיסקו סאוור במסעדה לה מר לימה פרו (צילום: רועי ירושלמי)

קוייה – Kjolle

פיה ליאון היא אחד הקולות יוצאי הדופן והייחודיים ביותר בסצנה הקולינרית של אמריקה הלטינית. מסעדה קוייה (Kjolle), ממוקמת בקומקפלס שלה ושל בעלה וירחיליו מרטינז בבאראנקו. היא נקראת על שם פרח האנדיני שבו נעשה שימוש על ידי קהילות הילידים של אזור קוסקו לבישול וגם לצביעה, מרכיב חוזר במטבח של רוייה ושל ליאון.

השפה הססגונית והצבעונית של ליאון, עתירת עיטורי הפרחים והמרהיבה, בולטת בפרט בהשוואה למינימליזם הכמעט ארכיטקטוני של מסעדתו של מרטינז שמתחתיה.

התפריט מתבסס על המצאי הקולינרי המקומי העשיר של פרו בכלל ושל האנדים בפרט – עם שפע מנות שעושות כבוד דווקא לצומח של המדינה.

 

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Kjolle (@kjollerest)

ארוחת הטעימות מתחילה במאשווה – שכוללת אינטרפטציות לסלק המקומי במנות כמו טארט לב  בקר.

אחריה עולה שלישיית מנות בצבעים עזים של ירוק ועם דגה מהחוף הצפוני של פרו עם דלעת, קישואים, קינואה ולצ'ה דה טיגרה. בקיצור: נפלא.

מסעדה נונשלנטית ונהדרת ממש של ליאון – מאוקה (Mauka), נפתחה ממש לאחרונה בקוסקו ושווה ביקור מיוחד למי שמגיע לעיר או למאצ׳ו פיצ׳ו.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Kjolle (@kjollerest)

מאיטה – Mayta

מאיטה של השף חיימה פסאקה (32 בדירוג 50 המסעדות הטובות בעולם של אמריקה הלטינית) יוצרת פיוז׳ן פרואני עילי.

השף מפרק כאן, בהומור ובחן, מאכלים ומרכיבים פרואניים מסורתיים ונותן להם טוויסט מהודר עם טכניקות מודרניות.

 

מסעדת מאיטה לימה פרו (צילום: רועי ירושלמי)

מצטיינות מנה שהיא טוויסט על פסטה שמנת שמתבססת על דלעת מקומית (מצוין!). גם המנה של פסאקה מדג הפאיצ'ה האמזוני האימתני היא טעימת חובה למי שמגיע לכאן.

המנה מורכבת משלישייה עשויה מהדג – מאפה עם חזיר פצ'י, לחי פריכה וזנב. קינוח תירס, עשוי מסוגים שונים של תירס וגבינה מקומית גם הוא מעולה.

2 תגובות

הייתי בלימה בתחילת מרץ, ויומיים נספים באמצע אפריל, אז פחות או יותר מקביל אליך. הנה הטייק שלי על אוסף המסעדות שאכלתי בהן. אין פה שום ביקורת אם לא מסכים, כי מזמן הבנתי שטעם וריח וכו.

אני למשל לא אוהב תפריט טעימות. ב-14-12 מנות, תמיד יש 5-4 שאני לא אוהב. וגם 3 וחצי שעות ארוחה זה לא לגב שלי. מעדיף להזמין א-לה קארט, בעיקר את המנות הראשונות, שמאפשרות לאכול יותר מנות שהן לטעמי. לכן, נהנתי בקוייה יותר מאשר בסנטרל. לא שהנחשבת יותר לא טובה. היא טובה מאוד. אבל המנות הפחות טעימות מקלקלות.

המסעדה היחידה שחזרתי אליה פעמיים הייתה מריטו (Merito). הייתי חוזר גם לקוייה, אבל לא היה מקום. במריטו אכלתי שוב 7-6 מנות ראשונות וקינוח, ומאחר שבין הפעם הראשונה לשנייה התפריט השתנה, בשתי הפעמים החוויה הייתה שונה ובשתיהן נפלאה. ממליץ תמיד לשבת על הבר כדי לשוחח עם העובדים, ובמקרה של מריטו זה מול המטבח. השף היה שם בפעם השנייה והיה תענוג גדול לדבר איתו תוך כדי.

מאוד אוהב ניקיי. במאידו טעיתי בדברים שהזמנתי, אבל אכלתי גם פעמיים במאטסואיי (Matsuei), שהייתה נהדרת, ופעם בטומו, שגם בה נהנתי. במאטסואיי, בעקבות המלצה מקומית, ישבתי על הבר וביקשתי מסטפאנו שיכין מנות עד שאומר די.

לה מאר נהדרת, וראיתי בה את חתן פרס נובל מאריו וארגס יוסה, אז בכלל. רק שימו לב שהיא נסגרת ב-17 בערך.

זהו. לימה היא חובה לאוהבי אוכל, ובגלל שמדובר במדינה ענייה, המחירים במונחים שלנו טובים עד מצחיקים

הגב

תודה על התגובה המפורטת הזו, אמיר – ועל הפרטים שהוספת. נשמע כמו טיול מדהים 🍾

הגב

תגובות לפוסט