הסומליירים של ישראל 2024: ניב קורן

06.06.2024
הוא משוגע על חצאי כוסות בתפריטי יין, מצהיר שהקהל היפואי מחפש יינות טבעיים מקומיים ואוהב לשלב יין עם אוכל חריף. שיחה על תפריטי יין, תוויות ומסעדות עם ניב קורן, סומלייה ומנהל תחום היין של בר היין המקומי הגפן

ניב יעקוב קורן (30), מנהל את תחום היין בבר המקומי הגפן @hagefen local wine bar – niv koren

קילומטרז׳ בשנים וענבים
מלרלר על יין כבר 6 שנים

התחלתי להציג את עצמי כסומלייה
כשהצטרפתי לצוות ההקמה של הגפן, בר יין שנותן במה לחקלאות המקומית, עם כמות יין פסיכית שהמקום רצה להנגיש לקהל – ומאז אני שם, מתרגש יחד עם הצוות מכל המבחר שלנו והאפשרות לחדש לקהל.

היסטוריה אישית

בגיל 15, כשכולם מתחילים לשתות, לרוב משהו מעורבב עם וודקה, החלטתי לפנות לעולם היין. בהתחלה צחקו עליי ולאט לאט כל החברים התחילו לשתות איתי ריזלינג חצי יבש בגיל 15. מפה לשם התגלגלתי במסעדות ותמיד סיקרן אותי מה היין הבא שאטעם. יום אחד בקיטשן מרקט טעמתי קריניאן של יקב בוטיק. אז הבנתי באמת שהמורכבות והטעמים ביין מעיפה אותי למקומות מטורפים ומחברת אותי עם אנשים מיוחדים – ותודה לעומר בן דוד שהכיר לי את היין הזה.

בכלל, האהבה שלי ליין הביאה אותי תמיד למקומות הנכונים. קואה קון לק במסעדת בית תאילנדי הייתה הראשונה בהם, חלל אותו ניהלתי שנה, שבה יחיעם קראוס לימד אותי המון על יין. אבל כמו בתסריט שכולנו עוברים כבר 3 שנים, הגיעה הקורונה ועצרה אצלי הכול. המעבר באותה תקופה ליפו הכיר לי את מיכאל ואת פיות היין שירה וליהי – וכך גם הגעתי לגפן.

עוד באתר rex:

טעם אישי ותפריט יין
למזלי אני לא עובד לבד. יש לי את יואב, השותף והמנהל של הגפן. אנחנו תמיד יושבים ומנסים לראות תמונה כמה שיותר רחבה, במדינה שעוד לא נפתחו לה עד הסוף הצ׳אקרות בכל מה שקשור ליין.

גם לצוות שלנו, שעובר כל הזמן הדרכות וטעימות יין מקצועיות עם ייננים, יש מילה בבניית תפריט היין של הגפן. הקו שמנחה אותנו הוא להכיר דברים חדשים לעצמנו ולקהל – ולא לשכוח קלאסיקות.

לא לשכוח קלאסיקות. יין לבן (צילום: unplsash)

הכי מביך בתפריט היין הראשון שיצרתי
יקב גראז׳ שחשבנו שהיין שלו מגניב אבל בדיעבד היה פשוט חמוץ מאד.

אנדרייטד בתפריט היין שלי
יינות של יקבי גראז׳ (יצרני מיקרו-בוטיק) וכן בוטיק, שנמצאים מתחת לרדאר של רוב צרכני היין.

חידושים בתפריטים המקומיים
מצמצמים את מספר הכוסות שנפתחות בערב. אצלנו – אנחנו ירדנו מ-60 בקבוקים שפתוחים לכוסות מדי ערב ל-20-30.

בתפקיד מבקר המסעדות: תפריט היין המושלם
קודם כולל יינות שנותנים תמורה לכסף (VFM), ואחרי זה מגוון בקטגוריית היין: אוסטריים, יוונים, אני אוהב שיש טוקאי בתפריט למרות שנדיר.

כמובן שיהיה היצע למקומי דרך איזורים, כגון הרי יהודה, הערבה ועד להרי הגולן והחרמון. אם יש חצאי כוסות – הרי זה משובח. שיפרגנו כל יום בכמה. אני מבטיח שאגיע יותר – וכך גם אזמין יותר ואוכל יותר!

הערכת חסר בתפריטי יין מקומיים
חצאי כוסות. בכל מקום. קשה לי לפעמים להוציא את הסכומים היקרים, וחוויה של חצאי כוסות היא מה שחסר לי בתפריטים בכדי שאוכל להנות מטעימה רוחבית כדי להכיר תפריט יין של מסעדה אחרת.

הותשתי מזה שאורחים אומרים לי
מניינות. מילה קצת מרגיזה.

קטגוריה חדשה בתפריט
טבעיים. העשייה הטבעית תופסת תאוצה בארץ והביקוש גדול יותר.

בטא מועדף בסדרה
פינו נואר. מופת של יצירה ייננית מקומית חדשנית והפתעה ענקית לגלות פינו כזה בארץ.

ניב התלהב מהפינו נואר במיוחד. אדום מסדרת בטא של יקב ברקן (צילום: סיון אסקיו, רקס תעשיות)

הטרנד המתפייד
פט נט. חבל מאד שנצנץ לזמן קצר ונעלם.

מחוץ לסרוויס
כשיוצא, שותה אצל הקטן או בקאב קם. איזה כיף זה לשתות יין נכון לצד מנות חריפות ומתובלות.

חוץ מיין
בירה!

קולגות מוערכות
אביתר ברעם. בכל פעם שאני פוגש אותו אני רק מתלהב יותר מלהמשיך לשתות יין.

למי הכי הייתי רוצה לפתוח בקבוק יין
לבעלה של דניאלה פיק, יש לי על מה לדבר אתו – וזה גם לא ייגמר בבקבוק אחד.

מה צופן העתיד הקרוב לקטגוריית היין במסעדות ישראל (וגם לי)
התעשייה המקומית נמצאת במשבר כבר שנים. לא צריך לייפות במילים. הממשלה מפקירה את חקלאות היין ואת החקלאות בכלל, ולא מסייעת מספיק למי שבוחר ליצור יינות לא כשרים.

עם זאת, בתקופה הזו אני מרגיש שהעתיד צופן לנו גם טוב. הקהל רוצה לפרגן למקומי, וייננים שמגיעים למפגשים מתוודעים לקהל צעיר וחדש שמחפש לשתות יין מקומי.

תגובות לפוסט