הסומליירים של ישראל 2024: יותם אלחרר

06.06.2024
הוא מעריך יצירה מקומית, אוהב יינות מורכבים וישראליים - ומבקש שלא תספרו לו בדיחות קרש בעבודה. שיחה על תפריטי יין, תוויות ומסעדות עם יותם אלחרר, סומלייה מלון קינג דיוויד ומסעדת גריל רום

יותם אלחרר (27), סומלייה מלון קינג דיוויד, מסעדת גריל רום. .thegrillroomkd @

קילומטרז׳ בשנים וענבים
סומלייה 3 שנים, בתחום היין קרוב ל-5 שנים.

התחלתי להציג את עצמי כסומלייה
במהלך העבודה בחנות היין המיתולוגית של ירושלים פיופ. כמישהו שנולד בגליל, יין תמיד היה סביבי – אבל זו הייתה נקודת המפנה.

היסטוריה אישית
יליד צפת שהגיע לתל אביב לפני 5 שנים ואז לירושלים. התחלתי לעבוד מאחורי הבר בהייקו על גג המגדל בבן יהודה, המשכתי למסעדת מיט אנד וויין הכשרה בהרצליה ולבר הקוקטיילים טי האוס בתל אביב.

אחרי חצי שנה בירושלים, בחנות פיופ, החלטתי לצאת ללימודי ייננות במכללת תל חי. בדיוק באותו זמן נפתחה מסעדת לוטה של קבוצת מחניודה בטבריה בגלי כנרת הותיק והייתי סומלייה ואחראי תחום היין במסעדה ובמלון למשך שנתיים. המשכתי לעבודה ביקבים וכיום אני סומלייה מסעדת גריל רום ומלון קינג דיוויד בירושלים.

עוד באתר rex:

טעם אישי ותפריט יין
לא מנסה לחנך אף אורח שמגיע אליי ובעיקר מנסה להבין את המקום שאני נמצא בו כדי ליצור תפריט אולטימטיבי.

חשוב לי להביא יינות נגישים בטעם ובמחיר ולהנגיש עוד יותר יין לאנשים, זנים ויקבים פחות מוכרים למשל – וכמובן תוצרת מקומית.

רגע מביך מתפריט היין הראשון שיצרתי
גיליתי שלא כל רוזה מפרובאנס טעים.

אנדרייטד בתפריט היין שלי
הזניים האדומים הקלילים, שלדעתי מתאימים לאקלים ולאוכל שלנו.

בתפקיד מבקר המסעדות: תפריט היין המושלם
מושתת על הנגשה. בזנים, במחירים, בהיגוי ובסידור נכון של התפריט (לא מבין, למשל, איך אפשר לא לרשום שנת בציר). חשוב לא להעמיס איפה שלא צריך. זה בסדר יותר להיות מדויקים בכמות היינות שמכניסים לתפריט, מאשר לכמות שלהם על הדף. תפריט מושלם גם נותן הרבה כבוד ומקום ליצירה המקומית, גם זה משמעותי מאד.

הערכת חסר בתפריטי יין מקומיים
בועות: מבעבעים בסגנון מסורתי , פט נט – הכל וכמה שיותר.

הותשתי מזה שאורחים מספרים לי
בדיחות קרש כמו ״עדיין דורכים על הענבים עם הרגלים ויוצא יין?״

אוהבים פה בדיחות קרש. ירושלים (צילום: pixabay)

שינויים הכרחיים לאור המצב ב-2024
אני לא חושב שלפוליטיקה יש מקום בתחום היים ובעיני צריך פשוט להתעסק בלהפיץ אהבה ולא להיכנס לזה. כלכלית, אני חושב שצריך לחפש יקבים קטנים ופחות מוכרים ולתת להם כמה שיותר פתחון פה. בנוסף, מבחינת תמחור – צריך לחשב מסלול מחדש. מה שהיה פעם, השיטה והמכפלות שעושים על כל בקבוק, בעיני כבר ממש לא רלוונטי להיום.

קטגוריה חדשה בתפריט
ההחלטה

בטא מועדף בסדרה
ריזלינג The Beta Series TDN. מכור לזן המופלא הזה שגם נמכר אצלנו בכוסות.

בטא ריזלינג (צילום: ניצן רובין, רקס תעשיות)

הטרנד המתפייד
יינות מחומצנים. אני לא יודע אם זה נעלם, אבל אני מקווה שכן. קצת לא מגניב בעיני.

מחוץ לסרוויס
בבר מהמם בירושלים שקרוב אלינו – סמבטיון.

חוץ מיין
תלוי במצב, רק שזה לא יהיה בירה.

קולגות מוערכות
מור דניאל, האיש שהכווין אותי כל כך הרבה. עמרי יצחק, שמעורר השראה בכללי ובצפון בפרט ותמיד קשוב ועוזר. אלישע נקונצנ'י – מפרגן תמיד ואיש משכמו ומעלה.

למי הכי הייתי רוצה לפתוח בקבוק יין
לבת הזוג שלי בבית. עובדים על זה.

מה צופן העתיד הקרוב לקטגוריית היין במסעדות ישראל (וגם לי)
שוב לצערי עלייה במחירי היינות – יש חוסר פיקוח שמביא להפרזות בעיני של חלק מהיצרנים. מצד שני, אני חושב שצפויים לנו יינות הרבה יותר טובים וטעימים – הסצנה המקומית לא מפסיקה להשתדרג במובן הזה.

בפן האישי: למידה, הקשבה – ואולי להכין איזה יין אישי בבציר הקרוב.

 

תגובות לפוסט