בורקס בתל אביב: 4 מקומות מעולים לאכול בהם את המאפה היהודי-בולגרי

נדמה לי שכמעט כל כתבה שנייה על בורקס מעוטרת בידי עורך חסר דמיון בכותרת הנ"ל . סרט בורקס. תנוח אם כן דעתכם. את הכותרת בחרתי אני. בתור מי שאביו מולידו חתום (רק כצלם אמנם, אבל בכל זאת…) על אינספור סרטי בורקס, או כפי שהוא עצמו כינה חלק מהם- "סרטים שצילמתי בעיניים עצומות". נדמה לי שאני זכאי לכך בדין.

עוד כתבות על תל אביב ב-Rex:

• 9 כריכים מעולים מכל סוג ולכל טעם וכיס | תל אביב
• שווארמה, סיפור אהבה: 5 שווארמיות מצטיינות | תל אביב
• לכל הכתבות של חיליק גורפינקל

אלא שמי שחתום על הדרמה הגדולה באמת, לפחות בחיי התרבות שלי, היא דווקא אמי הורתי. מה הבעיה עם בורקס, תהיתי. הרי גדלתי על ברכיו אצל סבתא, אמא שלך. בורקס זה לא בריא, הסבירה אמא. מה כבר יכול להיות לא בריא בבורקס, תהיתי (זה היה עוד לפני הימים בהם הוכרז הקמח הלבן כאויב האנושות הרשמי). המרגרינה, הסבירה אימי. גם זה היה חדש בשבילי. היו ימים.

מאז גדלתי, כבר יש לי כולסטרול (מרגרינה אגב, אם אינכם יודעים, אינה אחראית לכולסטרול, אלא לטריגליצרידים) רק בורקס איני מצליח להפסיק לאכול. וכן, אני יודע שלחלקכם יש פייבורטים אחרים לגמרי. זה בסדר. את העונש שלי אקבל כנראה בבדיקה הבאה.

1. בורקס אלי (טעם גן עדן)

פעמיים בשנה, ולפעמים קצת יותר, אני שוכח את עצתה של אמא ונוסע מוקדם בבוקר לשדרות ירושלים אשר ביפו. אני חונה ממול, בתחנת האוטובוס הריקה (בשבת זה מותרׂׂׂ), חוצה במהירות את הכביש, חולף על פני הבנות היקרות בדלפק הכניסה, איפה שקונים את הגדולים, ונכנס לחדר האחורי שבו משתרך תמיד, גם מוקדם בבוקר, תור קטן ועצבני.

ליד התנור עומד בדרך כלל בחור צעיר. אלי עצמו יושב על כסא קטן בצד ומשגיח. מדי פעם הוא קם לעזור. מפזר גבינה צהובה תעשייתית למראה על פני משולשי הבצק או זורה עליהם קצת שומשום.

מדי פעם נפתחים שערי גן עדן ועוד מגש מגיח מהם. ואז אתה מקווה שכשיגיע תורך יישארו עוד קצת קטנים. אם אפשר עם תרד. לא תמיד זה מצליח ולפעמים צריך לחכות עוד קצת. אבל בסוף זה קורה וגם אתה מקבל קופסת קרטון ובה נחים בורקסי התרד הנחשקים ועוד כמה גבינה בשביל הילדים שיבואו עם ההורים לחגוג איתנו עוד יום הולדת או יום נישואין. כן, זה שאנחנו אוהבים לאכול בחגיגות הכי קדושות שלנו. בורקס. וחומוס מאבו חסן השכן.

כבר איני זוכר מתי ואיך 'גיליתי' את אלי שהפך למלווה שקט ונצחי לרגעים הכי חשובים של חיי. אבל זה היה מזמן. לפני זה קניתי כנראה אצל לאון השכן, שבניו מקבלים אותי באהבה בכל פעם שאני בכל זאת נזכר בבורקס הנהדר שלהם, לא פחות טוב מזה של אלי. אז למה אני בכל זאת קונה אצל אלי? קודם כל כי אצל לאון סגור בשבת. ועל הדרך, כי התאהבתי. בחיוכו המבויש של הגבר השקט הזה, באשתו שהלכה בינתיים לעולמה לדאבון הלב, בבנותיהם הנאוות.

וכן, גם בבורקס הנהדר שלהם שהוא לכאורה 'סתם' עוד בורקס מוצלח. ולמה רק לכאורה. איני יודע. וזה גם לא משנה. אני רק יודע שבכל פעם שאני אוכל אותו מתרחש הנס ואני חוזר להיות ילד קטן בן חמש שסבתא אסתר נותנת לו בורקיטה קטנה והוא הופך בין רגע לילד הכי מאושר בעולם.

בורקס אלי (טעם גן עדן הוא מה שכתוב על המרקיזה ומעולם לא טרחתי לברר אם זה חלק מהשם הרשמי). שדרות ירושלים 43, יפו, 03-6833413. כל יום (אני חושב) ממוקדם בבוקר עד הצהריים.

2. בורקס לאון ובניו

לפני שגיליתי את אלי הייתי כאמור לקוח של לאון ובניו. לאון כבר פותח דפי פילו בגן עדן של צדיקים, אבל בניו עדיין כאן ובין כל העוגות ושאר המאפים שהם מוכרים כאן, עדיין מציעים כמה מהמשולשים הכי טעימים שאפשר למצוא.

הבצק הוא כאמור בצק פילו אמיתי שעושים ממש כאן ואפשר לקנות ממנו הביתה, והמליות (אוי, כמה שאני שונא את המילה הזו המריחה ממדורי בישול וספרי בישול עתיקים) הן מהמגוונות והטעימות שאפשר למצוא – לא רק גבינה ותרד, ותפוחי אדמה ופטריות (ירחם השם) אלא גם חצילים, פלפלים קלויים ואפילו, לפעמים, פרסה (כרישה) הגביע הקדוש של כל סלוניקאי גאה, כמוני (חצי, החצי השני, הפולני, דפק את האישיות אבל לא קלקל את הטעם).

מ-1948 קיים המוסד הנהדר הזה ולמרות שכיום הוא קצת ממוסחר (בקטנה, בקטנה…) הטעם הטוב שהוריש לאון כהן לבניו לא נעלם וגם לא היחס החם ללקוחות.

לפעמים, כשאני במצב רוח פיוטי מדי כנראה, נדמה לי לרגע שאפשר להרגיש ברוחו של האיש שעמד כאן וספק מגבת מטבח ספק מטפחת לראשו ופתח דפי פילו ענקיים על השולחן בחדר הצדדי, מרחפת מעל מגשי הבורקס ומשרה מרוח הקודש על המאפים החמים.

בורקס לאון ובניו (מאפה ליאון בשמו הרשמי). עולי ציון 17, שוק הפשפשים, יפו, 03-6833123. א'-ה' 06:00-18:00, ו'- 06:00- קצת לפני כניסת השבת

3. פנסו

פנסו הוא אולי ילד קטן ליד אלברט, אחרי הכל הוא כל הוא כאן, בלב שוק לוינסקי, 'רק' מ-1965, אבל הוא בהחלט יודע את העבודה. יתרונו הגדול הוא שחוץ מטעמם הטוב של הבורקסים הגדולים, והקטנים, אפשר גם לשבת אצלו ולזלול אותם על הבר הקטן והישן שבתוך החנות, ליד תמונות של כוכבי עבר מסורקים למשעי, כשלצידם כוס איירן – יוגורט נוזלי חמצמץ ומרווה.

חוץ מבורקס – גבינה, תרד וגם חצילים, כמו שצריך, יש כאן מאפים מתוקים וגולת הכותרת – פודינגים נדירים יחסית כמו סוטלץ' (דייסת אורז בחלב וקינמון) ואשורה- פודינג חיטה ופירות יבשים.

פנסו. לוינסקי 43, 03-5866366. א'- ה' – 07:30-19:00, ו' – 07:30- 16:00

4. הטורקי בשוק הכרמל

הטורקי מחכה לי כבר שנים בכניסה לשוק הכרמל. גם אני מחכה. מחכה שסמי, האיש המדליק והמצחיק שעמד בסמטה ומכר בורקס חמים מתוך עגלת נירוסטה מוסקת בפחמים, יחזור מהטיול הארוך שלו בעולם הבא. הטורקי יודע שאני לא אוהב אותו. אבל לא אכפת לו. גם הוא לא אוהב אותי. סתם, אני צוחק. הוא לא יודע ומן הסתם היה אוהב אותי מאד לו הייתי בא לכאן קצת יותר. ולמה שלא אבוא. הבורקס נהדר. תרד, גבינה ולפעמים אפילו עם בשר כמו שסבתא אסתר היתה מכינה לנו לפעמים. הבורקסים הגדולים והחמים נחתכים לביסים גדולים ומלווים בפרוסות עגבניה ומלפפון חמוץ וגם ביצת חמינדוס חומה וריחנית. עוגות מזרחיות טובות ופודינגים וציפור בכלוב ודגל טורקיה ומקום לשבת וגעגוע ענק לסמי.

בורקס טורקי אורגינל. הכרמל 39,  תל אביב, 03-5176980. א'-ה' 08:15- 17:45, ו' – 08:15- 15:30