אנחנו חיים בתקופה בה לעולם יש כל כך הרבה מה להציע, ועדיין – הרושם הראשוני הוא זה שמככב לרוב בתפקיד הראשי, מוקף בהנחות בסיס שלא תמיד ניתנת עליהם מלוא הדעת.
עוד קוקטיילים של גיא גרלניק באתר רקס:
- אתה חייב למות עלי: קוקטייל זומבי של בר "אימפריאל"
- המילה האחרונה: מתכון להכנת קוקטייל לאסט וורד של אימפריאל בר
- קוקטייל פניצילין – סיפור, מתכון ו-2 המלצות | ניו יורק
כך אנו שופטים הכל – אנשים, מאכלים – וגם קוקטיילים, שבדיוק כמו אנשים רבים, יש בהם הרבה מעבר למה שפוגשת העין בפעם הראשונה.
גם אנשים שמגדירים את עצמם ייחודיים לא ינסו לערער על הנחות היסוד שלהם בבואם לבר. במקום לנסות ולתת לברמן להתאים להם משקה לפי טעמם, הם יבקשו לקבל את הקוקטייל הפופולרי בתפריט או את ההוא שיוצא בכוס הכי יפה, לעיתים קרובות מבלי אפילו לשאול מה הוא מכיל וממה מורכב.
קוקטייל נתפס בעיני רבים כמשקה מתוק עם הרבה סוכר ופירות משומרים מכל מיני סוגים שמטרתם היא להסוות את הטעם האלכוהולי.
כמובן שלא מדובר באשמתם המלאה של הלקוחות. דורות של ברמנים שעשו את תפקידם מהסיבות הלא נכונות יצרו את ההנחה הזו ואחרות, שבגללן הגענו למצב הזה ולכך שאנשים נוטים לזלזל במקצוע שלנו.בגללם ברמנים בני ימינו עוד שומעים בעבודה את המשפט "אני לא אוהב קוקטיילים".
עכשיו לך תסביר להם שהמשפט הזה הגיוני בערך כמו להגיד שאתה לא אוהב מוסיקה, ושגם אם הם לא טועים ברושם שנוצר אצלם לגבי קוקטיילים, זהו אינו המצב הפעם, לא פה ב"אימפריאל" ולא הערב. שבזמן שהם מהרהרים מה להזמין, לך רצים בראש אינספור מתכונים שתוכל להכין עבורם אם רק יתנו לך צ'אנס ויגידו לך מה הם אוהבים במקום ללכת על הברור מאליו.
עבורי כברמן, הסיפוק נמצא בחופש ללכת שבי אחרי ההשראה. ליצור משהו אחד במקום שוב לשכפל באוטומט ולהשאיר ללקוחות זכרון וחותם.
במילים אחרות: הניסיון להיות פופולרי וטרנדי זה כיף, אבל לא זו היא המהות של ברמן. לבטא את הייחוד שלך, להישאר נאמן לדרך ולמטרות ששמת לפניך, גם כשכולם אומרים אחרת, ועל הדרך לנסות ולהשתפר כל הזמן כדי להיות הטוב ביותר, קודם כל בעיני עצמך – זוהי המהות של המקצוע שלנו בעיניי – ואולי של החיים בכלל.
טריק של קוקטייל: האנקי פאנקי, קווים לדמותו
בתוך מלון סבוי הלונדוני נמצא אחד הבר האגדי "אמריקן בר". כנראה שלא מדובר בחלל המדובר או המקום הלוהט בממלכה ועדיין – זהו אחד הוותיקים והחשובים בעולם, שדורג השנה – לראשונה מאז הוקם לפני 125 שנה – במקום הראשון ברשימת הברים הטובים בעולם.
כאן נולדו רבים מבין הקוקטיילים המוכרים בעולם וספר המתכונים שלו הוא בגדר חובה עבור כל חובבי הז'אנר.
האמריקן בר העסיק ברמנים מיתולוגים לא פחות במהלך שנות קיומו נוהל על ידי 10 מנהלי בר בלבד. השנייה מתוכם הייתה אדה קולמן, האישה הראשונה שניהלה בר מאז ומעולם ובמשך למעלה מעשרים שנה, במהלכן אירחה רבים וטובים ויצרה עבורם קוקטיילים חדשים.
אחד מבין האורחים הקבועים של קולמן היה השחקן הבריטי צ'רלס הוטריי. באחד מביקוריו הוא ביקש ממנה שתיצור עבורו קוקטייל עם טוויסט שיצליח להפיח בו חיים אחרי יום ארוך. כשחזר אל הבר, כמה ימים מאוחר יותר, הגישה לו קולמן קוקטייל חדש שיצרה עבורו ושעל מתכונו עמלה כל אותו השבוע. "בחיי!", הוא קרא בקול. "זהו האנקי פאנקי אמיתי", פסק.
המונח האנקי פאנקי מוזכר בפעם הראשונה ב-1941 במגזין בריטי ומתייחס ליצרים שעולים אצל אדם לאחר צריכה של כל מיני חומרים, לאו דווקא חוקיים. כיום המונח קיבל משמעות אחרת ומשמש באנגלית כמילה נרדפת למזמוזים.
לקוקטייל שיצרה קולמן קראה לכבודו של הוטריי האנקי פאנקי – אלא מה – והוא מבוסס על 3 מרכיבים בלבד: ג'ין, פרנה ברנקה וורמוט אדום.
התוצאה קצת מרירה הודות לנגיעה של פרנה ברנקה, מתובלת במתיקות בזכות הוורמוט ובעיקר מאד אלכוהולית הודות לג'ין שמחזק ומגשר בין הטעמים העזים של שאר המרכיבים האחרים ומשמש להם כקנבס.
בקיצור: קלאסיקה מדויקת בדומה לקוקטייל נגרוני למשל (כמויות שוות של ג'ין, וורמוט אדום וקמפרי).
באמריקן בר האנקי פאנקי מהווה עד היום חלק בלתי נפרד מהתפריט ומככב בקטגוריית הקוקטיילים הבלתי נשכחים שנוצרו בבר. לצד הגרסה הרגילה, ניתן להזמין אותו בגרסת וינטג' עם משקאות שיושנו במשך עשרות שנים. הבמחיר בהתאם: 120 (!) פאונד לכוסית.
האנקי פאנקי
המתכון של האנקי פאנקי, כפי שאנו מגישים אותו ב-"אימפריאל".
מרכיבים לכוס אחת:
45 מ"ל בומביי (לונדון דריי ג'ין)
45 מ"ל מרטיני רוסו (וורמוט אדום)
5 מ"ל פרנה ברנקה
הכנה:
יוצקים את כל המרכיבים לכוס ערבוב. מוסיפים קרח ומערבב בעזרת כפית ערבוב (זו הספירלית והארוכה) במשך 54 פעמים בתנועה רציפה ואיטית. מסננים את הנוזל לגביע (כוס קופ – Coupe) שהוקפאה מראש. מקשטים בקליפת תפוז שמוסיפה הדריות לארומה – ומגישים מייד.
גיא גרלניק הוא מנהל האימפריאל – הקוקטייל בר הטוב במרחב שבין הונג קונג לאתונה ומדורג קבוע ברשימת "The World's 50 Best Bars" (הירקון 66, תל אביב)
